26

790 71 22
                                    


הנער בעל העיינים הכחולות שכב בחדר שלו ובהה בתקרה, הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו.
הוא הרגיש את החור שנפער בלב שלו גדל ולא היה לו מה לעשות איתו.
הכאב שהנער חש היה בלתי אמין,
הוא הרגיש חלול, ריק, הוא הגיש כאילו קרעו ממנו את שמחת החיים.

הוא שכב ובפעם הראשונה בכל השמונע עשרה שנים שבהם הוא חי, נושם,
הוא בכה,
הוא בכה כי כאב לו בלי הנער בעל העיינים הירוקות.
הוא בכה כי נשבר, כי לא היתה לו עוד סיבה לחיות.
הוא בכה כי הכל התפורר, נשבר נהרס והתרסק מבין האצבעות שלו, ולא היה דבר שהוא יכל לעשות.
הוא בכה כי הוא ראה את הדבר האהוב עליו מת.. גוסס, נחלש עם הזמן.

הוא ניסה לדבר על זה, אבל כולם אמרו לו שהוא מגזים, שהוא משחק, שהוא רק רוצה צומת לב, אבל זה העניין באהבה, בעיקר באהבה ראשונה,
אהבה יכולה לבנות אותך, לתת לך כוח, לגרום לך להרגיש הכל בו זמנית, אבל היא מסוכנת כי באותה השניה, היא יכולה להרוס אותך, ולשאוב אותך אל תוך החשיכה, וכך קרה לתומאס.

תומאס לא ידע את זה אבל כל יום הוא נשאב עמוק יותר אל תוך הדיכאון, החשיכה, הבדידות, השיברון, ואם הזמן הוא היה שקוע מידי בעצבות שהוא איבד את עצמו.








הנער בעל העינים הירוקות מזמן מכר את נשמתו האבודה לשטן, הפסיק לו היות לו אכפת.
הוא הפסיק לאכול והפך לעור ועצמות, הוא התאמן עד שהיה מתעלף, הוא היה מתיש את עצמו, ובהרבה מימות השבוע היה מסרב לצאת מהמיטה.
הוא בילה ימים שלמים בלי אוכל או מזון, הגוף שלו נחלש, המערכת החיסונית שלו היתה אפסית, הנער גסס, ולא היה לו אכפת.

         




שני הנערים הללו השלימו אחד את השני, הם איזנו  אחד את השני ובכך הביאו אחד לשני הרמוניה מושלמת, אבל לא לכל סיפור אהבה יש סוף טוב ובמקרה שלהם, זה נגמר בטרגדיה...

what if i told you i loved you?  |  Boy*boyWhere stories live. Discover now