פרק 3

12.1K 509 65
                                    

עברו עשרה ימים מאז המסיבה ומאז היו הרבה התלחשויות. מאז המסיבה שמעתי הרבה את השמות סקוט ואשטון. המסיבה הזאת גרמה לשמות שלהם ושל עוד כמה שלא הכרתי בדיוק כמו שלא הכרתי אותם עד אותו ערב להיות נושא הדיבור כאן בבית ספר 'קייליד'. השמות שהבחורה הזאת, ג'יין הזכירה, מייק ומרטין, גם היו חלק מהדיבור.

בדיוק הכנסתי את הספרים שלי ללוקר כשאמילי באה אליי בריצה, היא הייתה קצרת נשימה ולחוצה. "מיה..." היא הסדירה נשימה.

"מה קרה אמילי?" שאלתי אותה בדאגה, הצעתי לה לשתות מהבקבוק מים שלי, היא לגמה לגימה ארוכה, היא החזירה לי את הבקבוק ובחנה את פניי. "אל תתחרפני בסדר. תבטיחי לי."

"מה קורה?" שאל בלחץ.

"תבטיחי!"

"לא יכולה! מה קרה את מלחיצה אותי!" נשמעתי מבוהלת.

"את זוכרת את הדיבורים על הבחורה הזאת ששכבה עם סקוט ואשטון ביחד ושהיא מכאן." היא אמרה. הנהנתי ונאנחתי. היא בטח יודעת מי זאת, למה שזה בכלל יעניין אותי?

"זאת את."

קפאתי. עכשיו אני מבינה למה זה יעניין אותי. לא זזתי, לא מצמצתי, עיניי היו עליה והיא הסתכלה עליי בדאגה. "תגידי לי שאת צוחקת." הפה היה כל מה שהזזתי. היא הנידה בראשה ובלעה רוק, היא הייתה לחוצה. "למה... למה... שהם יגידו את זה עליי?" שאלתי בשקט, התחלתי לרעוד.

לפני זה לא הרגשתי ככה אבל כל מי שעבר לידנו עכשיו, הרגשתי כאילו הם נועצים בי עיניים, וזה לא בהכרח קרה. אבל הרגשתי שמסתכלים עליי, הרגשתי חשופה ושאני צריכה להסתיר את עצמי. רעדתי וזה לא היה מהקור. אמילי הנידה בראשה, בכך אומרת לי שאין לה מושג למה ימציאו דבר כזה.

אבל לי היה מושג. אני ידעתי למה. אמילי אמרה לי את זה בעצמה לפני שהתעלפה שוב על הספה. היא אמרה לי שאם יהיה להם אכפת מהצורה והדברים שאמרתי להם הם יתנקמו בי. סקוט אמר לי שהוא קלט אותי, שאל אותי אם היה לי חבר והוא בטוח יודע שלא.

לא צריך להיות גאון בשביל לחבר אחד ועוד אחד. הם ראו שאני טיפוס שנלחץ מכל דבר, שאני ביישנית וככל הנראה בשבילם תמימה מבחינה מינית. הרי למה שימציאו שמועה כזו עליי. כדי להשפיל אותי, כדי לגרום לי להרגיש רע, לחוצה וחשופה כמו שאני מרגישה עכשיו. הם הצליחו.

"א-איך את יודעת שזו אני?" שאלתי.

"שמעתי כמה אנשים מדברים וכמה בנות באו ושאלו אותי אם זה נכון." היא הסבירה לי. "מה את רוצה לעשות מיה?"

"מה אני יכולה כבר לעשות?" קולי רעד. "אני לא מרגישה טוב אמילי... אני מרגישה שאני עומדת להקיא." ככל שהלחץ התגבר הרגשתי את הבטן שלי מתהפכת וכאילו אני עלולה להקיא בכל רגע. היא לקחה את שאר הדברים שהחזקתי ביד, הכניסה ללוקר שלי, חוץ מבקבוק המים וטרקה את הלוקר שלי, תפסה בידי והובילה אותי לשירותים.

FORCEWhere stories live. Discover now