היינו בשירותים מאחר ובחוץ ירד גשם חזק. כולם היו בשיעור ככה שאף אחת לא הייתה בשירותים איתנו. סיפרתי לה מה שקרה והיא סיפרה לי. היא סיפרה לי שאבא שלה הוא זה שמצא את המכונית שלו ושל אמא שלה ככה והדבר הראשון שעשה היה להתקשר למשטרה בלי לגעת בכלום.
היא נראתה לחוצה מאוד, אף פעם לא ראיתי אותה ככה.
"אנחנו חייבות להחזיר להם." אמרתי לה. היא נראתה מופתעת בדיוק כמו שאני הייתי אחרי שאמרתי את המשפט הזה. אני לא מאמינה שהוא יצא לי מהפה אבל לעזאזל התכוונתי לזה.
"את לא רצינית... השתגעת?!" היא צעקה עליי.
"בואי נמצא את המכוניות שלהם ונעשה את אותו הדבר! אמא שלי ממש בכתה והייתה מבוהלת!" צעקתי בחזרה.
"ומה את רוצה שהם יעשו משהו יותר גרוע עד שאמא שלך תתעלף?!" היא המשיכה לצעוק.
"לא אכפת לי. לא אכפת לי. אני רוצה שהם ישלמו על זה הפעם. פעם קודמת את רצית הפעם אני רוצה. אני אעשה להם את אותו הדבר. המכוניות שלהם בטח יקרות יותר משלנו להם זה יכאב יותר." כעס ברור נשמע בקולי.
"לא יקרה מיה... אם נעשה את זה הם יחזירו לנו."
"אז אני אלך לבד."
"את ממש לא תלכי לבד!" היא צעקה והתקרבה אליי מהר. "אני מבינה שאת כועסת, גם אני. אבל בואי נעצור את זה. זה יעצור את זה, אם לא נגיב."
אני יודעת שהיא צודקת אבל אני כועסת כל כך שאני פשוט לא רוצה להקשיב ולכן לפני שאני יוצאת בזעם מהשירותים אני אומרת לה: "אני היום הולכת לנפץ להם את החלונות ברכב ולפנצ'ר את הגלגלים. תחליטי אם לבוא איתי או לא."
עשיתי קצת חקירות במהלך היום וגיליתי שיש להם מספר מכוניות אבל כדי לדעת מה המכוניות שלהם שאיתם הם יגיעו היום לסנוקר הייתי צריכה להמשיך עם החקירות שלי, דיברתי עם אנשים שלפני כן לא דיברתי איתם והבנתי שהם חונים את הרכבים שלהם בחנייה מאחורי המועדון, ממש במקום שאי אפשר לראות. אשטון משתמש רוב הזמן במרצדס הלבנה שלו וסקוט ב-BMW השחורה שלו.
כל היום הטרידה אותי המחשבה על אמא שלי, על הלחץ שהייתה בו בגלל שהם עשו את זה. אם הם רצו לפגוע בי, שיפגעו בי, שלא יפגעו בקרובים לי. אני לא עצמי כאשר פוגעים בקרובים אליי, אם הם רוצים להחזיר שיחזירו אבל לא למשפחה שלי, אלא לי.
אחרי הלימודים הלכתי לקנות אלת בייסבול וסכין חדה מספיק כדי לפנצ'ר את הגלגלים, כי סכין מטבח קטנה לא תעשה את העבודה. היום גשום במיוחד, לא הבאתי מטריה והאמת שלא היה לי אכפת להירטב בכלל. כל מה שחשבתי עליו היה המטרה להחזיר להם באותו מטבע. להם זה יכאב בכיס אומנם אך מה שהם עשו לי כאב בלב.
במשך כל שאר היום אמילי שלחה לי הודעות בניסיון לעצור אותי. בשעה שמונה הזמנתי מונית, הגשם לא היה חזק. בדיוק כשהתכוונתי להיכנס, מונית אחרת נעצרה מאחורי המונית שהזמנתי, כמה שניות אחר כך אמילי יצאה כשעל ראשה כובע גרב והיא לבושה בבגדים חמים ומעיל שחור.
YOU ARE READING
FORCE
Romance'אם חשבתי שהוא ירחם עליי טעיתי ובגדול, המגע העדין שלו הטעה אותי והוא רצה להבהיר לי את זה... והוא בהחלט הבהיר את המסר.' הוא רוצה והוא אוהב שמפחדים ממנו, המראה שלו משדר משהו מאיים אך יפה כאחד. עם סקוט פורס לא כדאי להתעסק, הוא מוכר בתור צרה אחת גדולה...
