כל מה שרציתי היה ללכת מכאן. הרגשתי לא בנוח, הייתי עייפה, הריחות כאן נהיו מזעזעים, היה לי קר ולא יכולתי שלא להביט כל רגע מסביבי בחיפוש אחר הבחור המהמם עם החולצה המכופתרת. משהו בו, במראה שלו הרתיע אותי. הסתכלתי עליו, ראיתי צרות ולא אהבתי את זה.
אני יושבת קרוב לאמילי, אני שותה קולה שפתחתי במיוחד. לא נגעתי בשום בקבוק שהיה פתוח. רגליי צמודות אחת לשנייה ואני קופאת עד למצב שאני רועדת. אמילי לא נראית עייפה או משועממת, אני מצטערת שלא הלכתי כי נראה שהיא מסתדרת יופי בלעדיי.
היא עדיין מריחה טוב אך אי אפשר שלא להריח גם את ריח האלכוהול הנודף ממנה. אין לי מושג כמה שתתה אבל כל עוד אני לידה אני חושבת שזה בסדר. אני יכולה לשמור שלא תעשה שטויות. בדיוק כשחשבתי על זה היא סובבה חצי מגופה אליי כך שהיא נשענה עליי. "מיה... אני צריכה לשירותים." היא לחשה לי.
"בואי." אמרתי לה. היא חייכה אליי חיוך שיכור ומוזר וקמה אחרי שהושטתי לה יד לעזרה. היא נתמכה בי כדי להגיע לשירותים רק הבעיה הייתה שלא היה לי מושג איפה השירותים. שעה וחצי עברה מאז חולצה מכופתרת הציע להראות לי איפה השירותים. השעה עכשיו כמעט שלוש. יש עוד שעתיים להעביר במקום הזה.
"עוד שנייה בורח לי!" אמילי צייצה והתקפלה מעט כמו ילדה בת שלוש.
"רגע תתאפקי!" אמרתי בלחץ. היא צחקה והניחה את ראשה על כתפי. נשפתי.
מצאתי את השירותים, עזרתי לה להיכנס כמו שצריך ולא יצאתי עד שהייתי בטוחה שהיא מסתדרת. שמרתי לה מחוץ לשירותים ושילבתי את זרועותיי. הרגשתי כמו מאבטחת כשהבטתי לצדדים ושמרתי על הדלת. גיחכתי מהמחשבה על כך.
אחרי שלוש דקות בערך אמילי יצאה. היא נראתה משגע אך מזעזע בעת ובעונה אחת. שחררתי אנחה קולנית כשהיא כרכה שוב את זרועה סביב כתפי. הפעם היא נשענה עליי יותר מידי, עם העקבים שנתנה לי היה לי קשה ללכת ופחדתי ליפול ובדיוק כשחשבתי על כמה עקום אני הולכת ועל האפשרות שאני עלולה ליפול זה קרה. מעדתי. מעדתי ואמילי יחד איתי אך כשעצמתי את עיניי, מחכה לנפילה, זה לא קרה.
הייתי בזרועותיו של אותו בחור, ליבי כאילו נעצר. לא יכולתי לנשום. הסתכלתי על אמילי וראיתי שמי שתופס אותה זה ה-אשטון הזה. מאיפה הם הגיעו?
"קלטתי אותך מתקשה." אמר וחייך, חושף גומות עמוקות וכובשות בדיוק כמו החיוך שלו. לא יכולתי שלא לחייך אליו מעט. "הסוד הוא לצפות את העתיד."
"תודה." לחשתי והוא עזר לי להזדקף. הוא החזיק בזרועותיי התחתונות, החיוך לא ירד מפניו והאמת שגם מפניי.
"תרשו לנו לקחת אתכן למקום קצת יותר שקט כדי שתוכלו לשבת בנוח?" שאל אשטון, כשדיבר הסטתי את מבטי אל מעבר לכתפי כדי להביט בו. אמילי פשוט חיבקה אותו חיבוק צדדי עם חיוך על פניה, הוא חיבק אותה חיבוק צדדי חזרה כדי להחזיק בה.
YOU ARE READING
FORCE
Romansa'אם חשבתי שהוא ירחם עליי טעיתי ובגדול, המגע העדין שלו הטעה אותי והוא רצה להבהיר לי את זה... והוא בהחלט הבהיר את המסר.' הוא רוצה והוא אוהב שמפחדים ממנו, המראה שלו משדר משהו מאיים אך יפה כאחד. עם סקוט פורס לא כדאי להתעסק, הוא מוכר בתור צרה אחת גדולה...
