FORCE

פרק 18

המטומטם הזה השאיר היקי על הצוואר שלי והוא אפילו לא טרח לומר לי. גיליתי על זה היום בבוקר כשאמא שלי שאלה אותי מה יש לי על הצוואר ואז כשהבינה מה זה היא עשתה לי שיחה של שעה על איך לשמור על עצמי ולא לתת לבנים לנצל אותי.

היא לא חקרה יותר מידי לגבי מי עשה לי את זה אבל כל השיחה הזו הייתה פשוט מעיקה ולא הרגשתי בנוח לשמוע ולדבר על הדברים האלה עם אמא שלי, התביישתי. התביישתי מהמחשבה שאולי היא דמיינה בחור עושה לי את זה.

וכששאלה אותי אם שכבתי עם מישהו הפכתי להיות עגבנייה.

כשסיימתי לעבוד במסעדה קיבלתי שיחת טלפון מאיאן שרצה לפגוש אותי לפני שהוא טס. השעה שתיים בצהריים ויש להם עוד שש שעות עד הטיסה שלהם. אני עדיין לא מאמינה שאתמול הייתה הפעם האחרונה שלי במועדון. כמובן שהסכמתי מאחר ואני בטוחה שלא יצא לנו לדבר עד שאגיע.

חיכיתי שיבוא לאסוף אותי מחוץ למסעדה כשבדיוק יצאה אחת מהבנות שעובדות איתי וסיימה משמרת כמוני. "היי מיה, למי את מחכה?" היא שאלה אותי וחייכה אליי קלות. חייכתי אליה בחזרה.

"ידיד שלי מגיע לאסוף אותי." אמרתי לה. "איך את הולכת סאמר?"

"בדיוק התכוונתי להזמין מונית." היא אמרה. "או שאתקשר לאמא שלי לראות איפה היא." סאמר גדולה ממני בחצי שנה. ממה שאני הבנתי ממה היא מתחילה את הלימודים שלה בספטמבר כמוני באוניברסיטה שאליה אמילי הולכת.

"שטויות, אל תתקשרי. אבקש מידיד שלי לקחת אותך. לאן את צריכה?" שאלתי אותה. כשאמרה לי לאן הבנתי שזו נסיעה של רבע שעה. אמרתי לה שתחכה דקה כדי שאוכל להתקשר לאיאן ולברר אם זה בסדר. חייגתי אליו, שאלתי אותו וכשהוא אמר שזה בדרך שלנו ושזה בסדר הודיתי לו וחייכתי. הוא אמר שעוד בערך שתי דקות הוא מגיע ואז ניתקנו את השיחה.

אני וסאמר דיברנו עד שאיאן הגיע, לקח לו חמש דקות מאז השיחה שלנו. הוא הגיע עם מרצדס GLE400 בצבע שחור וגרם לי ולסאמר לפעור מעט את עיננו, לא ציפיתי שיגיע עם הרכב הזה שנראה כמו ג'יפ. אני ישבתי לידו מקדימה וסאמר התיישבה מאחור. איאן חייך אליה ובירך אותה בשלום. היא חייכה אליו חזרה ובעודה חוגרת חגורה היא הודתה לו. יש ברכב ריח טוב והוא ממוזג, נעים כאן בקור של הרכב מאשר בחום בחוץ.

דיברנו בייננו ועירבנו את סאמר בשיחה. זה לא הרגיש מביך, להפך, איאן ידע לדבר עם בנות ולשאול את השאלות הנכונות כדי שירגישו יותר בנוח לדבר. הוא מקסים. עצרנו ברמזור אדום והוא הביט בסאמר מעבר לכתפו, שניהם צחקו ממשהו ואני חייכתי, כשאיאן הסיט מבט עדיין עם חיוך על פניו הוא מהר שלח מבט חטוף אליי כמה פעמים וקימט את מצחו, ככל שהסתכל חיוכו דעך.

שלחתי לו פרצוף שאמר- מה?

הוא הסיט מבט לכביש והמשיך לדבר עם סאמר כאילו כלום ואז זה הכה בי. הוא בטח הבחין בצוואר שלי. חשבתי שהשיער מסתיר את זה. סידרתי את שערי כדי לוודא והוא קלט את זה כמובן אך התעלם ממני ובקושי עירב אותי בשיחה. לאחר בערך שבע עשרה דקות הוא עצר לסאמר מול הבית שלה. היא הודתה לשנינו ואנחנו נפרדנו ממנה בחיוך.