"היי" שמעתי את קולו של דרן.
"היי הבאת את הדברים?" אמרתי לו.
"כן אבל למה אנחנו לא לומדים בבית של אחד מאיתנו" הוא שאל.
"כי ככה" עניתי בלי לתת יותר מידי מידע.
"לא אמרת לי איך קוראים לך" הוא הפסיק את התרגיל ואמר.
"אנה. ואתה פותר את זה לא נכון" אני אומרת לו בעצבים גלויים.
אחרי חצי שעה הוא סופסוף הבין איך פותרים את התרגילים והצליח לפתור את כל שיעורי הבית.
"רוצה סיגריה לדרך דרן?" שאלתי תוך כדי שאני מוציאה סיגריה מהקופסא.
"זה דילן. ואני לא מעשן" הוא מילמל אליי.
נחרתי נחירה מזלזלת והדלקתי את הסיגריה.
"אז נראה אותך מחר אחרי בית ספר?" הוא שאל.
"אותו מקום אותה שעה" הודעתי לו והוא הלך.
~~
"ראית את החתיך ההוא?" רייצ'ל שאלה.
"מי דרן?" שאלתי אותה בהבעת גועל על פניי.
"קוראים לו דרן? הייתי בטוחה שקוראים לו דילן" איימי אמרה מבולבלת מעט.
"הא נכון קוראים לו דילן.אף אחת מכן לא תצליח להשיג אותו" אני אומרת להן.
"כאילו שאת תוכלי" התגרתה בי אנבל.
"מתערבת איתך שכן!" אני מתגרה באנבל בחזרה. רק בגלל שאני לא בלונדינית כמוהה לא אומר שאני לא יפה.
"אוווו אני מריחה פה התערבות" אמרה רייצ'ל בדרמטיות. גילגלתי לכיוונה עיניים.
"אוקי אז ככה אם אנה תצליח להביא את דילן לנשף סיום היא תנצח ואם לא היא תפסיד..ועל מה בדיוק אתם מתערבות?" אמרה איימי.
"על 400 שקל" אמרה אנבל.
"סבבה" אמרתי בלי לחשוב שניה. מאיפה אני אשיג לעזאזל 400 שקל להביא לה?! כנראה שאני חייבת לנצח בהתערבות המטומטמת הזאת.
~~
"היי דרן" אני לוחשת לו באוזן.
"קוראים לי דילן" הוא מתקן אותי ויכולת הריכוז שלו הולכת ופוחתת.
"סליחה" אני אומרת ומנסה להיראות מצטערת ונבוכה עד כמה שאני יכולה. אבל האמת שלא מעניין לי בכלל איך קוראים לו, דרן,דילן הכל אותו דבר..
"מה אתה עושה דילן?" אני אומרת לו ומדגישה את שמו.
"שיעורים" הוא אומר עדיין מנסה להתעלם ממני.
"במה?" אני שואלת.
"כימיה" הוא עונה.
"צריך עזרה?" אני שואלת.
"את יודעת כימיה?" הוא שואל בזילזול.
"יותר טוב ממך זה בטוח" אני עונה בחוצפה אך משתדלת לחייך. ולשמחתי הוא מחייך חזרה.
"באיזה כיתה אתה עכשיו?" שאלתי אותו אחרי ששמעתי את הצילצול.
"אני בשיעור ספורט עכשיו..אנחנו בחדר כושר" הוא עונה לי.
"אכפת לך אם אני אבוא?" אני שואלת ועם כמה שזה כואב לי אני ממשיכה לחייך אליו.
הוא מרים את כתפיו באדישות. אוף חרא. למה הוא לא זורם, הלוואי שהוא היה זורם כי אני פשוט מתחרמנת מבנים אדישים.
כבר כל השיעור אני מסתכלת עליו מתאמן, מנסה להיראות כמה שיותר מתעניינת ואני חושבת שהולך לי לא רע.
"אני עד כדי כך מעניין?" הוא שואל. כן. הלך דיי טוב.
אני מהנהנת מנסה להסמיק אבל אין לי מושג איך מסמיקים בכוונה!
YOU ARE READING
BAD GIRL & GOOD BOY
Romanceישבתי בחוץ מבריזה מעוד שיעור שלא יועיל לי בשום דבר. "אממ..סליחה?" אני שומעת. אני מגלגלת את עיניי , מוציאה את הסיגריה מפי ומסתכלת לראות את הבן זונה שהפריע לי להירגע. אני נושפת את העשן מפי ומסתכלת עליו ומחכה שהוא יתחיל לדבר כבר. למען האמת הוא דיי חתיך...
