"כן ברור" עניתי בחיוב.
נסענו באוטובוס אל הבית של מייק.
הגענו ודפקתי על הדלת כרגיל, אבל הפעם אף אחד לא פתח אותה.
דפקתי שוב, אבל גם הפעם, אף אחד לא פתח את הדלת.
הדלת הייתה פתוחה מעט, פתחתי אותה לרווחה וברגע שהבנתי שלא רק אני רואה זאת אלא גם טום, עצמתי את עיניו במהירות.
ראיתי את דילן מנשק בפראיות נערה, שערה הג׳ינג׳י היה מוכר לי, היא כרכה את רגליה סביבו וישבה על השולחן אוכל שלהם. שניהם היו חצי עירומים.
הם הפסיקו מיד ברגע שראו אותי והתלבשו במהירות. ופתאום ראיתי את פניה של הנערה, סם.
הורדתי את כפות ידי מן עיניו של טום.
"מייק למעלה, לך אליו. אני הולכת. תגיד לדילן שיתקשר אליי ברגע שתרצה ללכת" אמרתי לו והוא רץ לכיוון המדרגות.
הסתובבתי ללכת משם כמה שיותר מהר.
"אנה חכי!" דילן קרא לי מאחור ורק גרם לי להגביר את מהירות הליכתי לריצה.
"אנה תעצרי רגע!" הוא צעק וכבר התחיל לרוץ. "את לא מבינה!" הוא המשיך לצעוק אחרי ואני רק רצתי מהר ככול האפשר לתחנת האוטובוס.
"אנה את מוכנה לעצור ולהקשיב?!" הוא המשיך לצעוק והיה רק מטרים ספורים מאחורי. ואני רק ניסיתי לעצור את הדמעות שכמעט מתפרצות.
האוטובוס שלי עמד ממש בתחנה ואני נכנסתי אליו בשיא המהירות. שילמתי לנהג ונשפתי בהקלה.
התיישבתי באחד הכיסאות הפנויים ודמעה חמקה.
"את חייבת לתת לי להסביר לך" שמעתי את קולו של דילן לידי.
קפצתי בבהלה ומחיתי את הדמעה במהירות.
"מה אתה עושה פה?!זה אוטובוס לבית שלי" אמרתי משנה נושא.
"לא אכפת. רק תני לי להסביר" הוא אמר.
"דילן אין מה להסביר. רצית סקס וכמעט עשית אותו עד שהפרעתי לך, ואני מאוד מצטערת על זה" אמרתי בחוסר רגש "וקח עצה, תעשה סקס בחדר שלך כשהדלת נעולה" אמרתי באדישות.
"זה לא נכון. את מוכנה לתת לי להסביר?!" הוא הרים את קולו.
"דילן אין מה להסביר!" קבעתי וקמתי לדלת שנפתחה ויצאתי.
פתחתי את הדלת עם המפתח החלוד ונכנסתי לביתי הקטן.
הלכתי לשים את המפתח בסלון וכשהסתובבתי ראיתי את דילן.
"פאק" נבהלתי. "איך נכנסת?" אמרתי בבילבול.
"קחי עצה אל תשאירי את הדלת פתוחה" הוא מחקה אותי.
גילגלתי לכיוונו עיניים.
"איפה את וטום ישנים?" הוא שאל.
"זה לא משנה. אתה צריך ללכת" אמרתי לו.
"אולי תראי לי את הבית שלך?" הוא אמר מנסה ללמד אותי נימוסים. הוא לא מבין שאני ממש לא מנומסת.
"אני ממש לא מתכוונת להראות לך את הבית שלי!" קבעתי.
"למה לא?" הוא שאל תמים.
"למה לא?! למה לא?!" התפרצתי עליו. "תגיד אתה עיוור או שאתה מטומטם לגמרי? אני לא כמוך! אין לי בית יפה או גדול, אין לי בגדים יפים וחדשים, אין לי פאקינג כסף! אין לי שום דבר שיש לך! הבית שלי קטן ודוחה, בניגוד לבית הגדול היפה והמטופח שלך! אז אני ממש לא מתכוונת להראות לך את הבית שלי, אם אפשר בכלל לקרוא לו בית!" צעקתי עליו והוא עמד מולי מופתע.
לפתע, בלי שאף אחד מאיתנו ידע מה קורה, התחלתי לבכות. והוא חיבק אותי ולחש לי מילות נחמה, כרגיל.
מוזר שאני מרגישה לידו כזאת משוחררת ולא אדישה ואטומה, משהו בו גורם לי להרגיש אחרת.
"אין ביני לבין סם שום דבר" הוא לחש לי.
התרחקתי ממנו. "זה לא משנה. אתה יכול להיות עם מי שאתה רוצה" אמרתי באדישות.
"אני פשוט ניסיתי להתגבר עלייך, כמו שאת התגברת עליי" הוא אמר מובך.
שיניתי נושא במהירות לפני שאני אספיק להגיד לו שלא התגברתי עליו בחיים.
"זה הסלון" אמרתי. "אין כל כך מה לראות. אפילו אין טלוויזיה" בסלון שלי היה שישה פרטים, ספה ירוקה עבשה עם כרית אחת, חלון עם וילון חרדל מרוט, עציץ נבול, שולחן עץ ישן ורעוע שמתחתיו שטיח מכוער וקרוע, מדף לא יציב שעליו יש הרבה ספרים שנגנבו מהספריה ומנורה חצי שבורה בצבע אדום מבחיל.
הלכתי שתי מטר ליד "זה המטבח" אמרתי לו שגם בו היו מעט פריטים, שלוש אם מדייקים, שיש, תנור ומקרר.
הלכתי חצי מטר ופתחתי את הדלת של החדר שלי.
"זה החדר שלי" אמרתי משועממת. עשיתי הכל כדי לא לענות על המשפט שהוא אמר..
"שמרת את הפרחים.." הוא אמר עם חיוך מוזר על פניו.
"כן..היה חבל לזרוק אותם" אמרתי במהירות וסגרתי את הדלת מהר ככל האפשר.
"אבל יש פה רק חדר אחד. איפה טומי ישן?" הוא שאל.
"הוא ישן בחדר הזה" עניתי.
"ואיפה את ישנה?" הוא המשיך לתחקר.
"בסלון" מילמלתי.
"מה?!" הוא הופתע.
"אוקי הראתי לך את הבית ה 'יפייפה' שלי עכשיו תלך!" אמרתי עצבנית.
"תשני אצלי" הוא הציע.
"אתה דפוק לגמרי!?" צעקתי.
YOU ARE READING
BAD GIRL & GOOD BOY
Romanceישבתי בחוץ מבריזה מעוד שיעור שלא יועיל לי בשום דבר. "אממ..סליחה?" אני שומעת. אני מגלגלת את עיניי , מוציאה את הסיגריה מפי ומסתכלת לראות את הבן זונה שהפריע לי להירגע. אני נושפת את העשן מפי ומסתכלת עליו ומחכה שהוא יתחיל לדבר כבר. למען האמת הוא דיי חתיך...
