פרק 20- "אן"

368 18 0
                                    

פרק אחרון להיום..תהנו💛

"שקרנית." הוא אמר ואחז במותניי ונישק אותי.

בלי התראה מוקדמת הוא הוריד את חולצתו ואני בהיתי בגופו המושלם.
הורדתי את חולצתי נשארת רק עם חזיית תחרה שחורה.
הוא מנשק אותי חזק וזורק אותי על המיטה שלו.
"איזי טייגר" אני לוחשת לו צחקקת. אני כורכת סיביבו את רגליי והוא ממשיך לנשק אותי.

"דילן אתה חייב לראות את זה!" אנחנו שומעים את מייק עולה לחדרו של דילן.
"שיט. פאק" אני ממלמלת וקמה במהירות מן המיטה ולובשת את החולצה שלי במהירות ומסדרת מעט את השיער. אסור שטום יראה אותי כך.

טום ומייק נכנסו לחדר, ובמזל שנינו היינו לבושים.
"אז אתם באים לארוחת בוקר מחר?" הוא שאל.
"אני באמת אתחיל לחשוב שנפלת על הראש" אמרתי בחיוך קטן.
"כן! אנה בואי נאכל פה מחר!" התלהב טום.
"אפילו טום רוצה" אמר דילן מהצד.
"אוקי תפסיקו לשגע אותי! דילן מה שלעזאזל קרה פה עכשיו זה כלום! וגם כל מה שקרה כל היום הזה. חוץ מזה אתה חייב להפסיק להתנהג ככה. תחשוב מה היה קורה אם מייק וטום לא היו נכנסים לחדר?!" צעקתי עליו ואחינו הסתכלו עלינו בחוסר הבנה. "ולא טומי אנחנו לא נאכל פה. אתה יכול לבוא להיות עם מייקי, אבל אני לא אהיה פה. עכשיו בוא הולכים הביתה" אמרתי עצבנית.

"איך הולכים?" שאל טום.
"באוטובוס" נאנחתי מצוברחת.
"קוללל" התלהב טומי.
"אני יכול לקחת אתכם" הציע דילן. זאת כבר הפעם השלישית לפחות שהוא מציע לי נסיעה. וואו כנראה הוא ממש רוצה סקס איתי.
"דילן שמעת את טום זה יהיה 'קולללל' אם נלך באוטובוס" אמרתי והחזקתי בידו של טום והלכנו לכיוון האוטובוס.
"ביי טום" שמעתי את מייק צועק לטומי והסתובבתי לראות את טום מנופף להם לשלום.
"ביי, אן" דילן צעק לי ונופף גם הוא כמו ילד בן 10.
כמה זמן הוא לא קרא לי אן..

הרדמתי המהירות את טום שאכל ארוחת ערב אצל מייק ואני דילגתי על ארוחת הערב שלי.
נשכבתי בספה הדלויה והמלוכלת שלי ושקעתי במחשבות.
כמה זה יכל להיות נחמד אם יכולתי להיות עם דילן..אבל אסור לי להיות איתו. פשוט אסור. הוא ייפגע והוא הדבר הכי חשוב לי כרגע. אסור לי לפגוע בו. אני אגן עליו בכל מחיר, גם אם זה אומר שאסור לי להיות איתו..
וככל שהשלמתי עם העובדה שאיני אהיה עם דילן כך היה לי קל יותר להרדם.

~~

השבוע האחרון עבר עליי נורא. הייתי צריכה לעבוד משמרות כפולות, לאכול פחות, להביא את טום לעבודה ולהכין אוכל טעים בשביל טום.
נמנעתי מלהיפגש עם דילן למרות שהוא התעקש לפגוש אותי. אם הייתי רואה אותו במסדרון הוא היה אומר היי ואני הייתי עושה את עצמי כלא שומעת.
ולאחרונה הוא בא למסעדה שאני עובדת שם, והפעם ביקשתי מסם למלצר אותו והיא עשתה כבקשתי, למרות שעדיין היה לי קשה להתעלם מהמבטים שלו.

"היי טומי, איך היה היום בבית ספר?" אמרתי לו בדרכינו לבית שלנו.
"בסדר" הוא ענה. "אפשר ללכת היום למייק?" הוא שאל. ידעתי שזה יקרה מתישהו, רק קיוותי שזה יקרה בעוד חודש לפחות..

"כן ברור" עניתי בחיוב.

BAD GIRL & GOOD BOYWhere stories live. Discover now