בדיוק ראיתי אותו יושב מול הטלפון שלו המום. אוי לא. כמה הוא קיבל?..
"היי" לחשתי אליו בעדינות.
"היי" הוא אמר בקול חנוק.
לא ידעתי מה להגיד. עד שהוא דיבר ראשון.
"אני..אני עברתי" הוא אמר וחיוך קלוש עלה על פניו.
"כמה קיבלת?" שאלתי מעט פחות מודאגת.
"97" הוא אמר כלא מאמין.
קפצתי עליו בחיבוק מאושר. בהתחלה הוא נרתע וזה גרם לי להתרחק מעט, אך שניה אחר כך הוא חיבק אותי בחזרה.
"כמה את קיבלת?" הוא שאל אחרי שהפסקנו את החיבוק. בחיים שלי לא חוויתי רגע כזה עם בחור.. בשבילו זה בטח סתם חיבוק אבל בשבילי זה היה רע, זה היה קירבה משמעותית והייתי צריכה להתרחק מזה כל עוד יכולתי.
פתחתי את הטלפון להסתכל וראיתי את המספר על המסך "98" אמרתי באדישות.
"איך את יכולה להיות כל כך אדישה לציון כזה?!" הוא שואל מופתע.אני מרימה את כתפיי בחוסר עיניין.
ואז נזכרנו שאנחנו בריב, אז שנינו שתקנו, שתיקה ארוכה ומביכה.
"כדאי שאלך" אמרתי וניגשתי לכיוון כיתתי.
כמעט נעלמתי מזווית עיניו אבל ברגע האחרון הוא קרא בשמי.
חזרתי אליו בצעדים איטיים
"קרה משהו בנינו?" דילן שאל.
אממ..בוא נחשוב התערבתי על זה שאני אצליח לגרום לך להזמין אותי לנשף אך במקום זאת אני אוהבת אותך ואתה אוהב ילדה אחרת שלא מעשנת ומתחסדת בדיוק כמוך ו-- רגע מה?! אני אוהבת את דילן?!
"לא..לא קרה בנינו כלום" אמרתי ומיהרתי ללכת בעודי ממלמלת סדרת קללות.
אבל הוא תופס בידי.
"היי..מה קרה?" הוא שואל.
"כלום לא קרה! וגם אם קרה משהו, זה לא אכפת לי! אולי תגיד לחברה החמודה שלך כי אותה זה יעניין" אמרתי בבוטות.
"אין לך שום זכות לכעוס עליי ועל אליסון!" הוא צעק.
"וזה למה?!" שאלתי בחוצפה עדיין בקול רם.
"כי את מזדיינת עם דן! אז תפסיקי לכעוס על זה שאני עם בחורה אחרת כי את עם בחור אחר!" הוא ממשיך לצעוק.
פניי קפאו בתדהמה.
"למה זה כל כך מפריע לך בכלל שאני עם מישהי אחרת?" הוא שאל מנמיך את קולו לכמעט לחישה.
"אתה לא מבין!" צרחתי ודמעות עגולות ושקופות החלו לרדת על פניי. מוזר. בכיתי מולו יותר מכל בן אדם שאי פעם בכיתי לידו.
"אז תסבירי לי!" הוא צועק עליי.
"אני כל כך כועסת שאתה עם בחורה אחרת כי אני רוצה להיות הבחורה הזאת! אני אוהבת אותך! אבל אתה בחיים לא תשים לב אליי כי אני כזאת רעה ומגעילה ואנוכית ו--" צעקתי אבל הוא קטע אותי "ואני בעצם טרול!" הוא צעק.
עצרתי את צעקותי ודמעותי ושאלתי אותו מבולבלת לגמרי "מה?!" אמרתי מעט כועסת, אני באמצע לתת לו נאום והוא אומר שהוא טרול?!
"חשבתי ששנינו אומרים דברים לא נכונים עכשיו" הוא חייך אליי ולפני שהספקתי להגיב הוא נישק אותי נשיקה סוחפת.
"את מדברת יותר מידי, את צריכה לשתוק קצת" הוא אמר לי. גיחכתי בקול.
"אנה. תבואי איתי לנשף?" הוא שואל.
"כן. לעזאזל. כן!" אמרתי ומיהרתי אותו חזק. שכחתי מההתערבות ונהנתי עם האחד שאני אוהבת. לא משנה כמה "חנון" הוא.
"אז יוצאים?" הוא שאל.
"כן קדימה בוא נקפוץ מהגדר" אמרתי לו בגיחוך, אין מצב שהוא יעשה את זה.
YOU ARE READING
BAD GIRL & GOOD BOY
Romanceישבתי בחוץ מבריזה מעוד שיעור שלא יועיל לי בשום דבר. "אממ..סליחה?" אני שומעת. אני מגלגלת את עיניי , מוציאה את הסיגריה מפי ומסתכלת לראות את הבן זונה שהפריע לי להירגע. אני נושפת את העשן מפי ומסתכלת עליו ומחכה שהוא יתחיל לדבר כבר. למען האמת הוא דיי חתיך...
