פרק אחרון להיום...שלושה פרקים כמו שהבטחתי..תהנו💛 אל תשכחו להצביע זה ממש עוזר לי..💛
"אנה?" שמעתי קול מוכר.
הרמתי את ראשי מרגליי והבטתי. דילן.
"מה קרה?" הוא שאל מבוהל. כבר הספקתי לשכוח כמה מתחשב הוא.
"כלום" אמרתי בעודי מושכת באפי.
"אנה, מה קרה?!" הוא שואל הפעם בקול מאיים יותר.
"אמרתי כלום!" אמרתי לו באותו טון.
"את לא יכולה לבכות ככה ואז להגיד לי שלא קרה לך כלום!" הוא אמר מאוכזב.
"זה בגלל הלימודים?" הוא התחיל לנחש ואני ניענתי את ראשי לשלילה.
"זה בגלל כסף?" הוא שאל. ניענתי את ראשי לשלילה, שוב. אומנם זה כן היה קשור מעט לכסף אבל יותר לטום.
"זה קשור למשפחה" הוא המשיך לנחש והפעם הוא צדק.
פתאום פרצתי בבכי וחידשתי את הדמעות היבשות שהיו על פניי.
הרגשתי את החיבוק החם של דילן. כמה שהתגעגתי להרגשה הזאת.
אחרי חמש דקות דיבורים מנחמים מצד דילן ובכי מצידי הוא דיבר.
"את רוצה להגיד לי מה קרה?" הוא שאל עם קולו המתחשב.
"א..אח שלי" אמרתי בגימגום "הוא חזר..מסתבר שאמא שלי מתה ואבא של אחי ברח" אמרתי וזה הציף אותי מחדש והמשכתי לבכות.
אח שלי! טומי! אוי ואבוי מה השעה?! נשארתי כל היום לבכות. עברה בערך רבע שעה מסוף הלימודים שלי.
"דילן מה השעה?" שאלתי בלחץ בעודי קמה במהירות כאילו דבר לא קרה כרגע.
"רבע לשתיים. למה את שואלת?" הוא אמר לי מבולבל.
"אני חייבת לקחת את אח שלי. תודה" אמרתי ונשקתי ללחיו הוא קפא. "ביי" אמרתי.
"רגע!" הוא אמר ועצר אותי.
"תני לי לקחת אותך. תוכלי לבוא אליי את ואח שלך. אח שלך יוכל לשחק עם מייק" הוא מנסה לגרום לי לבוא איתו.
"ומה אני אעשה שם?" שאלתי.
"אח שלך יהיה עם מייק ואת תהיהי איתי" הוא אמר ולפני שהספקתי להגיב הוא גרר אותי אל מכוניתו.
"אני לא מבינה" אמרתי לו.
"מה את לא מבינה?" הוא שאל באדיבות שאופיינית רק לו. איך הוא יכול להיות נחמד כל כך, כל הזמן?
"למה אתה נחמד אליי?" שאלתי. התערבתי על הרגשות שלו, זה הדבר הכי נורא ושפל שאפשר לעשות.
הוא הרים את כתפיו באדישות ואני רציתי להתנפל עליו בנשיקות.
"אני פשוט כזה" הוא אמר.
"הנה תעצור פה" אמרתי לו וירדתי מן הרכב.
טום ניגש אליי וחיבק אותי. הלכתי לכיוון ביתי אבל שמעתי צפירת מכונית. ניגשתי אל המכונית של דילן והוא פתח את חלונו.
"חשבתי שאת ואחיך באים אליי" הוא אמר.
"דילן אני לא מתכוונת לבוא לבית שלך זה יהיה מוזר" אמרתי לו בכנות.
"אנה, מי זה?" טום שאל אותי ומשך בחולצתי.
"אף אחד טומי" עניתי.
"קדימה בואי" דילן המשיך לנסות לשכנע אותי.
"לא היום דילן! ולא אף פעם!" אמרתי ולקחתי את ידו של טום והמשכתי בכיוון הבית שלי.
"איך היה לך בבית ספר טומי?" שאלתי בחביבות כאשר אני פותחת את הדלת עם המפתח החלוד.
"היה כיף! הכרתי חבר חדש..אני צריך ללכת אליו היום לעשות עבודה" הוא אמר.
"איפה הוא גר? ואיך קוראים לו?" חקרתי אותו. מושלם. טום יילך לחברו ואני אלך לעבודה ואולי אני אצליח לקנות ביצים וירקות לארוחת בוקר מחר.
"קוראים לו מייק" הוא אמר לי.
נסענו אל מייק וככל שהתקרבו לביתו הבנתי לאן אנחנו הולכים. מכל המייקים בעולם, טום היה חייב להתחבר למייק, אח של דילן.
YOU ARE READING
BAD GIRL & GOOD BOY
Romanceישבתי בחוץ מבריזה מעוד שיעור שלא יועיל לי בשום דבר. "אממ..סליחה?" אני שומעת. אני מגלגלת את עיניי , מוציאה את הסיגריה מפי ומסתכלת לראות את הבן זונה שהפריע לי להירגע. אני נושפת את העשן מפי ומסתכלת עליו ומחכה שהוא יתחיל לדבר כבר. למען האמת הוא דיי חתיך...
