איתי לתמיד || הושלם

איתי לתמיד פרק-1

(סורי מראש על השגיאות כתיב🙏🏼❤️)

נ.מ אור
קמתי בבוקר לעוד יום זורח, הלכתי לשירותים לצחצח שיניים ולשטוף פנים, לאחר מכן ירדתי למטה לארוחת בוקר של אמא, התיישבתי בשולחן, מחכה שאמא תביא לי את האוכל.
״בוקר טוב נסיכה שלי איך ישנת?״ אמרה מנשקה את ראשי ומניחה את החביתה על השולחן.
״טוב ואת?״ אמרתי והתחלתי לאכול.
״אני גם בסדר״ אמרה והניכה חביתה נוספת ממולי.
״בן!!!! האוכל מוכן!!״ הוסיפה.
שמעתי את בן יורד במדריגות, הוא התיישב ואמר
״בוקר טוב אמא ואחות שאני הכי אוהב בעולם!!!״ וחייך.
שקר!! ממש אוהב אותי!!! אני שונאת אותו והוא אותי, ככה זה אחים...

״גם אני אוהבת אותך אח יקר וחמוד שלי״ אמרתי וחייכתי , לאחר מכן אמא גם התיישבה והחלה לאכול איתנו.
סיימתי לאכול, באתי לקום ואימי אמרה
״אור? מה התוכניות שלך להיום?״ מסתכלת עליי.
״אמ...שיעור ואז עבודה.... היום יש אירוע חשוב עם אנשים חשובים... אז זה יהיה עד מאוחר, סורי אם רצית שנעשה משהוא ביחד״ אמרתי.
״לא לא זה בסדר!! בפעם הבאה״ אמרה וחייכה.
חייכתי אלייה בחזרה ועליתי לחדר, פתחתי את הארון והוצאתי בגדים לשעתיים הקרובות, לבשתי חולצה בצבע חום בהיר עם כיס, ג'ניס עם קרעים קטנים ונעליים לבנות (תמונה למעלה).
לקחתי גם תיק לצד ויצאתי מהבית, התקדמתי לשיעור גיטרה שלי, העברתי לבוקר בגלל העבודה, כשהגעתי אמרתי שלום והתחלתי ללמוד.

לאחר שעתיים
יצאתי מהשיעור והתחלתי להתקדם חזרה לבית להתארגן לעבודה, פעם ראשונה שזה ככה מוקדם, מי אלא האנשים האלה?? טוב אני רק מקווה שהיו טיפים....
הגעתי לבית ואף אחד כבר לא היה, אחי בן בבית ספר ואימי בעבודה, עליתי לחדר והחלפתי לבגדים שחורים רנדומליים לעבודה, התיישבתי במיטה והתחלתי לרשום ליעל.

~יעל? בוקר טוב, סיימתי עכשיו את השיעור, איפו נפגש?~
ושלחתי, לא הספקתי לכבות אותו וישר קיבלתי הודעה ממנה.

~בוקר מושלם!!!! יופי!! נפגש עוד שעה בפארק הקבוע שלנו ומשם ניסע, סגור?~
שלחתי לה ~טוב~ וסיימנו את השיחה.
יעל חברה הכי טובה שלי הכרתי אותה לפני שנתיים כשהצטרפתי לעבודה, היא תמיד עוזרת לי ואני לה, אנחנו גם תמיד יוצאת לבחוץ, אוכלות ביחד, מרכלות על בנים חתיכים, קיצור עושות הכל ביחד.

בנתיים יש לי שעה פנויה, אמשיך להתאמן על הגיטרה...

קיבלתי הודעה מיעל והבנתי ששעה כבר עברה, היא רשמה לי
~תיצאי עכשיו אני גם יוצאת~
החזרתי את הגיטרה למקום ויצאתי מהבית, נעלתי אותו והתקדמתי לפארק שאנחנו תמיד יושבות בו, הלכתי עד שראיתי אותה היא נופפה לי והתקדמתי לכיוונה, כשהגעתי חיבקתי אותה והיא חיבקה אותי בחזרה ואמרה
״מה קורה?״ וחייכה.
״כרגיל ואת?״ שאלתי וחייכתי בחזרה.
״וואלה.... גם רגיל.... טוב בואי שלא נאחר לו למה הוא יתעצבן....״ אמרה והנהנתי את הראש לחיובי והתחלנו ללכת לחפש מונית, עצרנו מונית, נכנסנו אלייה ואמרנו את הכתובת, לאחר חצי שעה של נסיעה הגענו, שילמנו ויצאנו מהמונית, התקדמנו למבנה שראינו, המבנה מפואר וגדול.....
כשניכנסו ראינו את שאר המלצרים שהגיעו והתחלנו לעבוד....

לאחר 4 שעות
סיימנו לסדר את השולחנות עם הצלחות, הכוסות והסכומים, ויצאנו להפסקה, כולנו יצאנו להספקת אוכל בחוץ ואחרי זה רובם התחילו לעשן, גם יעל מעשנת לצערי, ואני לא לשמחתי, הם סתם הורסים לעצמם את הבריאות.
יעל ניסתה להדליק את המצית שלה אך לא הצליחה ונתנה לי לנסות, לא רציתי לגעת בזה אבל לא הייתה לי ברירה.
ניסתי להדליק והדלקתי אותה, הסתכלתי שניות ארוכות על האש וניזכרתי באותו היום שהוא עזב ובאש שהייתה באותו יום.

״אור!״ צעקה של יעל קטע אותי ואת הזכרונות שעלו בראשי, והודות לה,
״מ-מה?״ שאלתי וכיביתי את האש והנחתי את המצית על השולחן.
״את בסדר?״ שאלה ואני הנהנתי לה עם הראש לחיובי.
לפתע ראינו את הבוס שלנו הגיע ואומר
״צהריים טובים לכם, היום יש אנשים מאוד רציניים פה וכל טעות היא תעלה לנו ביוקר, האנשים האלה לא יודעים טיפת רחמים, אז אני מבקש להיות מפוקסים״ ונעמד מולנו.
לא יודעים טיפת רחמים?? רציניים?? מי הם לעזעזל!!???.
״יש חלוקת שולחנות מסודרת לכל אחד, בסך הכל יש 14 שולחנות בכל שולחן כרגיל 8 אנשים אז ככה״ התחיל להגיד.
אוראל שולחן 1-2 , שיראל שולחן 3-4....״
הוא המשיך לחלק עד שהגיע לשם שלי.
״אור שולחן 11-12 ואחרונה יעל שולחן 13-14״ אמר והלך כי קראו לו.
המשכנו לדבר ולצחוק עם החברה עד שבוס שוב קרא לנו להמשיך לעבוד, הפעם שמנו מפיות וסידרנו כיסאות ולאחר מכן התחלנו לעזור במטבח עם האוכל.

ערב 21:30
סיימנו עכשיו, והאורחים התחילו להגיע, הצצתי קצת כדי לראות מי אלו האנשים אך לא זיהיתי אף אחד, כולם היו עם חליפות שחורות וכחולות והנשים היו עם שמלות, הרבה צלמים עמדו בחוץ.
״טוב זוכרים מה אמרתי פוקוס ולדבר יפה!! כל מה שמבקשים להביא!! ופחות לתת להם לחכות!! חברה אני יודע שזה היה קשה תסבלו טיפה וזה יגמר מהר, בבקשה ממכם...״ אמר לחוץ ומזיע.
״בוס הכל טוב אין יותר טובים מהחבורה של המלצרים האלה, הכי תותחים בעולם!!״ אמרתי וחייכתי אליו.
״אם אתם צריכים משהוא ואתם לא מוצאים אותי, תפנו לאור היא תיהיה הסגנית שלי להיום, טוב?״ שאל וכולנו הנהנו לחיובי, והוא הלך.
מאוחר יותר התחלנו להגיש אוכל, כל אחד בשולחן שלו, כל אורח קם לבמה ואמר בתורו איזה כמה משפטים על איזה חברה ומשפחה שחוזרת... פחות התייחסתי למילים שלהם יותר הייתי מפוקסת במלצרים, אם הכל טוב איתם, ראיתי שהכל טוב ובאתי ללכת אבל בשולחן שלי ביקשו פותחן ליין, הלכתי לשאול את בוס איפו יש פותחן והוא אמר לי בקומה למעלה בחדר היין, עליתי לקומה למעלה וחיפשתי את החדר, עד שמצאתי, נכנסתי אליו והתחלתי לחפש את הפותחן, מצאתי ובאתי לצאת אבל מישהוא תפס אותי מאחורה, חסם את הפה ולחש באוזניי
״אני כל כך התגעגעתי אלייך״ והרגשתי את החיוך הערמומי של אותו בחור, הוא סיבב אותי אליו וראיתי את הבן אדם וזה היה ליאם????.

המשך יבוא💞
אשמח שתצביעו ותגיבו את דעתכם💕