איתי לתמיד || הושלם

איתי לתמיד פרק-19

(סורי מראש על השגיאות כתיב🙏🏼❤️)
הפרק מכיל שפה בוטה ואלימות.

״כן....עדיין״ אמרתי בחשש ודמעות ירדו מעיניי.

הוא התחיל לצחוק ושיחרר אותי, הוא קם והתקדם ליציאה.
״תישארי פה ותחשבי טוב טוב על מה אמרת.... אחרי שאמרת לי את האמת כבר לא באלי להרוג אותך....את גם מאוד מצחיקה....אבל אני עדיין לא מבין מה הוא מצא בך״ אמר וסגר את הדלת.
חתיכת בן זונה!!! שימות!!!.
״אחח... אמרתי כשנגעתי בלחי שלי.
קמתי והלכתי למראה הסתכלתי על עצמי וראיתי שכל הלחיים שלי אדומות, שיער מפוזר, ודמעות שלא מפסיקות לרדת.
אני לא מאמינה שאמרתי את זה... זה לא נכון!!! זה שקר!!! אני שונעת אותו!!! שגם הוא ימות!!!!.
אין כבר כוח... באלי לישכוח מהכל.... לחזור לחיים שלי כמלצרית להמשיך ללכת לשיעורי גיטרה.... לצאת כל יום עם יעל.... ללכת לקניות איתה...
אני חייבת ללכת מפה!!!.
לקחתי את עצמי ביידים, התחלתי לחפש משהוא שאוכל לצאת בעזרתו, דבקתי את החלון וניסתי בכל כוחי לפתוח אותו והצלחתי!!!!.
פתחתי אותו עד הסוף הוצאתי את הראש והסתכלתי למטה וראיתי שאני בקומה הראשונה.
תפסתי בצדדים של החלום וניסיתי לצאת,
הצלחתי לצאת עם הגוף שלי.
עצמתי את העיניים שלי... ואמרתי
״על החיים ועל המוות״ וקפצתי.

כמובן שאני טיפשה ולשיעורי ספורט לא הלכתי...
אז כמובן שלא נחתתי טוב על הרגליים, ועקמתי את הקרסול.
״אחחח!! אחח!!! אחח זה כואב!!!״ אמרתי מכאבים.
למרות הכאב המשכתי ללכת, הלכתי צולעת וחיפשתי את היציאה.
ראיתי דלת אז התקדמתי אלייה ופתחתי אותה.

״לאן זה??״ שאל נתי שהיה מולי.
הופתעתי ליראות אותו.
הוא הסתכל על הרגל וראה שהיא התנפחה וניהייתה אדומה ואמר
״את ניראת לא טוב...״ וחייך.
לפתע תפסו את היידים שלי מאחורה ומשכו חזרה למבנה.
״תעזבו אותי!!!!״ צעקתי.
הם הכניסו אותי בחזרה לחדר, נתי נכנס אחרינו, השמורים יצאו והוא התקדם לחלון בחן אותו ואמר
״לא ידעתי שאת עד כדי כך אמיצה... קפצת
מגובה כזה בשביל לברוח מפה... אבל נפגעת עוד יותר.... חבל...״ אמר והסתכל עליי.
״תשחרר אותי לבית!!!״ אמרתי יושבת על הרצפה כי לא יכולתי לעמוד על רגל אחת.
הוא התקדם אליי, התכופף ואמר
״אני לא משחרר אותך עד שליאם לבד יבוא לקחת אותך.... אני יחכה לו.... וכמובן שיעניש אותו על זה שלא סיים את העבודה שלו ועל זה שהוא שיקר״ אמר עצבני.
״תעניש? מ-מה תעשה לו?״ שאלתי מפוחדת.
לפתע הוא תפס את הקרסול שלי והתחיל ללחוץ עליו ואני צעקתי מכאבים.
ת-תפסיק!!! זה כואב!!!״ צעקתי מכאבים.
״אני אמרתי לך להישאר פה נכון?״ אמר עצבני והלחץ יותר חזק.
״אחחח דייי!!! תפסיק!!! בבקשה!!! זה כואב!!!״ אמרתי בבכי.
״אמרתי לך או לא??״ שאל שוב.
״כן!!! כן!!! אמרת!!! עכשיו בבקשה תפסיק!!! זה כואב!!!״ אמרתי.
״הדרך הכי טובה שבן אדם ייפנים את מה שאומרים לו זה לעבור דרך כאב... כאב כמו זה!!״ אמר ולחץ שוב על הרגל.
התחלתי לצעוק מכאב, אני מרגישה את הרגל שלי נשרפת!, נשברת, נקרעת מה לא.... באלי כבר שזה יגמר.
״בסדר הבנתי! אני מצטערת.... אני מצטערת...״ אמרתי והשפלתי את מבטי.
הוא שיחרר את הרגל שלי, קם והלך.
ניסתי להזיז ולקום אבל לא הצלחתי זה ממש כואב...

נ.מ ליאם לפני החטיפה/ אחרי שחזר מהעובדה.

השעה 00:00, חזרתי מהעבודה עייף ומת ליראות את אור ואת החיוך שלה, נכנסתי לבית ומולי עמדו כל השומרים שלי, הם התייצבו מולי מפוחדים?.
״מה קרה??״ שאלתי אותם אך הם לא הגיבו.
״מה קרה שאלתי?״ שאלתי שוב.
״אמ... אדוני.... השומרים...״ התחיל להגיד אחד מהם.
״מה איתם?? הם כבר פה?? אור בחדר שלה??״ שאלתי לא מבין שום דבר.
״לא... השומרים לא הגיעו״ אמר.
״מה??״ צעקתי.
״אנחנו מצטערים אבל הם לא הגיעו!...״ אמר מפוחד.
״איפו הם??? אם הם לא פה אז מה אתם עושים פה??? לכו תמצאו אותם!!!!!״ צעקתי עצבני.
רגע... עם הם לא הגיעו אז גם אור לא?...
״טוסו לחפש אותם!!!! למה אני משלם לכם??? בשביל למה את עובדים אצלי???״ צעקתי ויגרפתי את שני היידים שלי.
הם כולם התפזרו ונישארו איתי איזה כמה, הסתובבתי בסלון מנסה להבין לאן היא הלכה?? איך זה קרה?? מה קרה להם?? איפו היא??.
לפתע נכנס אחד מהשומרים שלי ואמר
״מצאנו אותה!! היא אצל נתי!״.
״נתי??? מה קשור??? איך הו—-״ באתי להגיד אבל צלצול הטלפון שלי קטע אותי, ראיתי שנתי מתקשר אליי עניתי
״הלו??״ בחשש.
״ליאם? מה נשמע? איך אתה?״ שאל.
״תגיע לפואנטה!, איפו אור??״ שאלתי עצבני.
״ואו ואו תירגע.... שחכת מי אני?״ שאל.
״אני מכבד אותך בתור חבר יקר... אבל שאתה נוגע בשלי לא אכפת לי אח אתה בשבילי או חבר טוב!!! אם אני ידע ששערה אחת נפלה מראשה אני.... בוא לא נגיע לזה כי אתה יודע טוב מאוד למה אני מסוגל״ אמרתי עצבני.
״אני יודע שיש לך כוח וצבא... אבל כשקלף השליט שזאת אור אצלי.... אין לך לא את זה ולא את זה״ אמר ויכולתי להרגיש את החיוך הערמומי שלו.
״איפו אתה??״ שאלתי.
״אני במבנה שלי... איפו אני עוד יכול להיות.... אבל עכשיו אתה לא יכול לבוא... תבוא מחר״ אמר וניתק.
״בן של זונה!!!! אני יהורוג את הכלב המזדיין הזה!״ צעקתי מעצבים וזרקתי את הטלפון שלי.
איך לעזעזל הוא מצא אותה??? לא הייתי צריך לשחרר אותה!!! כוס אמעק!!!!.

למחרת בערב
״תהרגו את כולם ואל תשאירו אפילו בן אדם אחד חיי!!! ואם תשאירו כולכם תמותו!״ אמרתי לשומרים שלי שעמדו מולי.
״כן אדוני!!״ צעקו.
״אתה רוצה מלחמה? תקבל!״ אמרתי ויצאתי מהבית.

המשך יבוא❤️