איתי לתמיד || הושלם

עונה 2 פרק 10

(סורי מראש על השגיאות כתיב🙏🏼❤️)

״רגע!! בבקשה!!! רק תגיד לי ואני עוזבת אותך!״ התחננתי אליו.
הוא הסתכל עליי מובהל ומודאג, ממה הוא מפחד?.
״א-אני לא יכול להגיד, אסור לי, הוא יהרוג אותי אם אני יגיד!!!״ לחש לי בקול.
״מי??? הוא??״ שאלתי אותו רצינית.
״א-אסור לי להגיד!! בבקשה תעזבי אותי!!!״ דרש ואני עזבתי אותו כפי שהוא אמר.
״מי זה הוא?? בן אדם מאוד חזק?? עם חיילים נשקים, קשרים?!״ שאלתי אותו ומיזגתי ההוא שנתי סיפר עליו, כוסעמק מי זה הוא???!!!.
״להתראות״ אמר והלך.
״סססעמק!!!!! ואייי!!!״ צעקתי עצבנית בטירוף.
״שנתיים!!! פאקינג שנתיים!!!! אני מחפשת ומחפשת ומחפשת אבל אני לא מצליחה למצוא!!!!! עד שסוף סוף מצאתי משהוא זה פשוט הולך!!!! למה אני לא מצליחה!!!!??? זה משגע אותי!!!!״ צעקתי מעייפות, אין לי כבר כוח.... כמה זמן אני צריכה לחפש... באלי להיכנע פשוט....

ערב
״אור?....״ שאלה אותי ליאור בשקט כי היא ראתה אותי מחפשת בדפים וכל שנייה נאנחת מעייפות.
״מה?״ שאלתי אותי.
״אני יכולה לסיים מוקדם יותר... פשוט לאחותי הקטנה יש יום הולדת.... אז רציתי לעשות לה מסיבת הפתעה״ שאלה אותי.
״אה?? כן כן בטח.... את יכולה ללכת עכשיו... תהני ומזל טוב ממני״ אמרתי וחייכתי אליה, היא אמרה לי תודה והלכה.

כמו שחשבתי שום דבר, שום כלום, אפילו לו רמז קטן...
האם לאמין לנתי?? שהוא באמת לא הרג??.
לקחתי את הטלפון שלי וחייגתי לנתי, לא שמתי את המספר פשוט זכרתי אותו.
התקשרתי אך הוא לא ענה, שלחתי לו הודעה
~נתי, זאת אור, אני צריכה להפגש איתך, תרשום לי מתי תיהיה פנוי, ועדיף שזה יהיה מחר~ וסגרתי את הטלפון.
אחרי 10 דקות יצאתי מהבנה והתקדמתי לרכב שלי, התיישבתי אליו ונסעתי לבית.

נסעתי בכביש ישר, הדרך היחידה להגיע לבית שלי זה לנוסע בכביש הזה, כביש ישר חשוך ודיי מפחיד, אני שונאת את הכביש הזה.
הייתי ממש קרובה לסיום של הכביש אבל הרכב שלי התחיל להוריד הילוך/מהירות, לא הבנתי למה?? הסתכלתי על המחוגים, מספרים, וראיתי שהכל טוב, ואז הסתכלתי על כמות הדלק וראיתי שנגמר לי הדלק, סובבתי טיפה את ההגה ועצרתי בקצה של הכביש, יצאתי מהרכב והדלקתי את הטלפון שלי אך זה לא נדלק.... איך ניגמר לי הסוללה אם לא נגעתי בו?? אה!!!!! זה בגלל ששיחקתי בו שעתיים.... לא הייתי צריכה להוריד את המשחק הזה... עכשיו בגללו אני תקועה פה, בחושך, לבד....

חיכיתי חצי שעה עד שמישהוא יעבור, שאני יוכל להתקשר ממנו, אבל אף אחד לא עבר!!! איפה כולם??? איפה אנשים?? מכוניות?? פקקים??.
התיישבתי על המידרחה מעייפות, בזמן האחרון אני מתעייפת הרבה... אולי בגלל ששום דבר לא יוצא לי?? ובגלל שאני נאחסית??....
עצמתי את עיני לרגע כדי להירגע ולפתע ראיתי בצד העין אור, פקחתי את עיניי והסתכלתי ימינה וראיתי מכונית מגיע, קמתי ממקומי והושטתי את ידי כדי שירא שאני פה, תקועה, ושיעצור!!!!.
המכונית הלבנה ואווו היקרה, נעצרה ואני התקרבתי אלייה קרוב יותר, דפקתי שלוש פעמים בחלון והוא נפתח, ראיתי בחור בן כ24-26, לבוש בחליפה לבנה, היה על ידו שעון יקר, שרשרת מזהב שזהב, והוא היה עם משקפיים?? משקפיים?? כנירא שהשמש מאוד מסנוור אותו.
״סליחה?? תוכל להביא לי את הטלפון שלך להתקשר לגרר? שיאסוף את הרכב שלי?? פשוט נגמר לי הדלק...״ אמרתי.