איתי לתמיד || הושלם

עונה 2 פרק 21

(סורי מראש על השגיאות כתיב🙏🏼❤️)
הפרק הזה יצא ממש אבל ממש ארוך😅 אחד הארוכים שלי😬.

באתי לרדת עוד קצת אבל שמתי לב שנגמר החבל וזה הסוף שלו, שיט!! מה אני עושה עכשיו??, הסתכלתי למטה וראיתי שזה טיפה גבוה, לא היית לי ברירה, רק לקפוץ, בלעתי את רוקי ולקחתי נשימה עמוקה, השתחררתי מהחבל ונחתתי טוב על הרצפה, בפעם האחרונה שקפצתי מגובה כזה שברתי את הרגל.... אני לא חוזרת על טעויות יותר.
התחלתי ללכת לכיוון הדלת האחורית, רצתי במהירות כדי שלא יראו אותי, הסתתרתי מאחורי שיח כל פעם ששומרים עברו, ראיתי שאין שומרים בדלת האחורית, ניצלתי את ההזדמנות לצאת, אז מהר יצאתי מהשיח ורצתי לכיוו הדלת, פתחתי אותה ויצאתי מהשטח הבית, לפתע בזווית העין שמתי לב למצלמה שמכווונת בדיוק עליי, הסתכלתי עלייה ואז הלכתי מהמקום, התקרבתי לרכב שלי שעמד בחניית הבית, לשמחתי המפתחות היו בכיס שלי, נכנסתי ובמהירות נסעתי מהמקום.

לאחר שעתיים
הגעתי למשרדים הכי גדולים בעיר, במשרד איפו שיושבים כל השרים, עליתי לקומה בה נמצא אבא של ליאם, אחרי כמה דקות של חיפושים מצאתי את הדלת שלו, בלי לדפוק פשוט פתחתי את הדלת, ראיתי אותו יושב ומדבר עם מישהוא, הסתכלתי אליו במבט של ״אני חייבת לדבר איתך״, הוא השתעל ואמר
״סיימנו להיום אתה יכול ללכת״ אמר והאיש שישב מולו קם ממקומו והלך.
התיישבתי במהירות על הכיסא ואמרתי
״תקשיב! לוקאס מנסה——״ באתי להגיד אך הוא קטע אותי ואמר
״מנסה להוריד אותי״ אמר לא מופתע בכלל.
״א-איך אתה יודע?״ שאלתי מופתעת.
״אדיר סיפר לי.... אל תדאגי... אני יודע... זה למה אני לא עושה דברים משמהותיים כרגע... שלא ינצל אותם לרעה״ אמר עייף.
״אה... אוקי.... מסתבר שאתה יודע...״ אמרתי וחייכתי טיפה.
״כן... אבל בכל מקרה תודה! חוץ מיזה תודה שהצלת את ג׳ייס״ אמר.
״אין על מה!!! הוא בן אדם מאוד חשוב בשבילי, אני לא יכולתי לאבד אותו!״ אמרתי והוא חייך אליי.

לאחר שעה
סיימתי לדבר איתו, סיפרתי לו למה לוקאס רוצה להפיל אותו, הוא אמר שהוא לא יעשה אם זה כלום, ואני אמרתי שאני יטפל בזה, לוקאס פגע במשפחה שלי, אני לא יעבור על זה בשתיקה!!.
לפתע קיבלתי הודעה, הרמתי את הטלפון וראיתי שזה מג׳ייס?.
הוא כתב לי
~אור! בואי עכשיו לגג של בית החולים!!!~ ויצא מהצ׳אט, מה קרה?? הוא מלחיץ אותי!!!.
נכנסתי לרכב שלי ונסעתי לבית חולים, מה זאת הייתה ההודעה הזאת?!? קרה משהוא??.
אחרי כמה דקות הגעתי לבית חולים, עליתי במדריגות לקומה האחרונה, כשהגעתי עליתי עוד קצת למעלה לדלת של הגג, כשהייתי לידה פתחתי אותה ואור השמש סינוורה את עיניי, סגרתי את עיניי בעזרת ידי, לאחר כמה שניות הורדתי ופתחתי אותן לאט לאט.
כשפתחתי ראיתי מולי את ג׳ייס? וליאם? שוכבים על הרצפה?.
הופתעתי לראות אותם ובמיידית רצתי לכיוונם, כשהגעתי התכופפתי לברכיים ואמרתי
״ג׳ייס!! ליאם!!! מה קרה?? קומו!!״ לחוצה ומודאגת, אך הם לא הגיבו, ראיתי על הפנים של ליאם דם, וכחולים, ועל ג׳ייס גם אותו דבר, הוא פאקינג רק יצא מהבית חולים!!, מי עשה להם את זה!?!.
לפתע שמעתי צעדים, הסתכלתי קדימה וראיתי שזה אותו בחור שירה באנשים שלו בחנייה( הסצנה עם המוות של שלומי).
״אתה עשית להם את זה!?!״ אמרתי עצבנית.
״כן זה אני עשיתי..... כעונש על זה שברחת היום מהבית של לוקאס״ אמר עייף.
שיט!! ידעתי שדבר כזה יקרה!!! שבגלל המעשה שלי יפגעו מישהוא מהמשפחה שלי!!!.
״למה לא באתם אליי?  ולא עשיתם לי את זה!? מה?.... אתם מפחדים מאישה?״ שאלתי והרמתי גבה.
״את יודעת מה הטעם שלו בכאב.... כאב נפשי יותר מועדף עליו מאשר פיזי.... אבל פה יש גם פיזי וגם נפשי.... חוץ מיזה את ידעת שזה מה שיקרה... למה ברחת?״ שאל.