איתי לתמיד || הושלם

עונה 2 פרק 17

(סורי מראש על השגיאות כתיב🙏🏼❤️)

״יש לך שתי שניות להגיד לי איפה בן נמצא, כי אם לא, פה ועכשיו אתה מקבל כדור לראש״ אמרתי וכיוונתי את האקדח על נתי שישב והסתכל עליי.
לידו ראיתי כמה בנות שצעקו ורצו מהחדר, אני והוא נישארנו לבד בחדר הקריוקי.
״דבר!״ דרשתי עצבנית.
״אין לי מושג איפה הוא נמצא....״ אמר עייף.
״חתיכת בן זונה אחד! אתה חטפת אותו ממני! אתה חתיכת זבל שכמוך!! הוא פאקינג ילד בן 12!!! הוא לא עשה שום דבר רע!!! תגיד או שאני יהרוג אותך!״ אמרתי והתאפקתי לא לבכות.
״את צודקת, אני בן זונה, ואני חטפתי ילד בן 12 שלא עשה שום דבר רע לאף אחד.... נו אז מה?״ אמר והרים גבה.
״אני האמנתי לך לרגע.... אחרי מה שעשית לי.... עם הרגל.... והשאלות המטופשות שלך.... ואז גם מכות בבטן״....

פלאשבק לפני שנתיים
״זה לא מספיק נכון?״ שאל לאחר שסטר עם האגרוף שלו לתוך הבטן שלי, אך לא עניתי לו.
הוא הסטר שוב לבטן שלי, ומרוב כאבים נפלת לי דם מהפה, לאחר 5 מכות כאלו הוא הפסיק.
״שתדעי... שאת ממש חזקה.... בחורה אחרת הייתה מהמכה הראשונה כבר מתה.... את בחורה ממש חזקה...״ אמר ונאנח מעייפות מהפעולות שעשה.
״אני יוצא לכמה דקות... תשארי פה ואל תעשי שוב שטויות״ אמר ויצא מהחדר.
אני שכבתי על הרצפה, עם רגל נפוחה, אדומה וסגולה, כאבים מהמכות שהחטיף שלי, דמעות החלו לרדת מעיניי מהכאב הפיזי והנפשי.
לאחר 20 דקות הוא נכנס לחדר שוב, אבל הפעם הוא נכנס עם בחור גבוה וגדול, הבחור הרים אותי לידיים כי לא יכולתי ללכת, פחדתי להתנגד ולהגיד מילה לא במקום, אז שתקתי.
הוא הכניס אותי לחדר גדול, באמצע החדר היה כיסא, התקדמנו אליו, הוא הושיב אותי על הכיסא, ונתי צעד לכיוון שלי, הבחור לפתע קשר את ידיי ורגליי לכיסא, שוב שתקתי כי פחדתי לקבל עוד מכות כאלו.
כשנתי הגיע היה בידו אוזניות שמחוברות למכשיר מוסיקה קטן.
״את אוהבת מוסיקה לא?״ שאל וחייך אליי.

״כ-כן..״ אמרתי מפוחדת.
״יופי״ אמר והכניס את האוזניות לאוזניים שלי, הוא הכניס את המכשיר לכיס שבחולצה שלי, הבחור מאחורה לפתע קשר את עיניי בבד לבן, בעקבות זאת לא ראיתי שום דבר, וחוץ מיזה גם לא שמעתי מילה.

עכשיו
״......לרגע קטן ראיתי בך אור! אור קטן שמנסה להשתנות ולהיות בן אדם יותר טוב, לרגע חשבתי ככה... אחרי שאמרת לי שזה לא אתה הרגת את הבנות האלו( לפני שנתיים כשנתי הגיע לעיר, היו 6 רצחים של בחורות ביום אחד), אבל כנירא שטעיתי! אתה חתיך זבל! שבחיים לא ישתנה, אולי לא אתה הרגת, אבל אתה עשית דברים נוראים! שעל זה אתה תשלם ביוקר!!״ אמרתי מתנשפת.
הוא קם ממקומו ואמר
״את צודקת.... לא הרגתי, אבל כן עשיתי דברים נוראיים, אבל את יודעת מה...״ ועצר מולי.
״אני עושה את זה בשביל להציל חבר ילדות״ אמר.

״מ-מה?״ שאלתי אותו מופתעת.
״למה שתעשה את זה בשביל ליאם? אתה כמאט הרגת אותו!! ועכשיו אתה אומר שזה לטובתו? תגיד, אתה מבין מה אתה אומר בכלל?״ אמרתי לו.
״אני! עושה את זה בשביל שהוא לא ימות!! הוא מאיים שהוא יהרוג אותו! אני רוצה להגן על חבר הכי טוב שלי! אולי את חושבת שאני רוצח! אבל אני וליאם חברים ילדות!!״ אמר עצבני ובוא זמנית עצוב?.
״מי זה הוא לעזעזל!?!?!״ צעקתי עצבנית.
״לוקאס!!!!״ צעק.