איתי לתמיד || הושלם

עונה 2 פרק 26 פרק אחרון

(סורי מראש על השגיאות כתיב❤️🙏🏼)

נ.מ אור
לאחר חודש
״בן הלכתי!״ אמרתי לבן ששיחק במחשב אם חברים שלו.
בעקבות מוות של אמי, בן נישאר לבד, לא היו לנו דודים קרובים או סבא וסבתא שיכלו לקחת אותו, הצעתי לו לגור אצלי בבית, איתי, אבל הוא לא רצה, הוא אומר שהוא רק יפריע, אז הוא החליט ללכת לסוג של פנימיה, והמנהלת של הפנימייה היא אמו של נתנאל, אז אני סומכת בעיניים עצומות עליו.
״ביי״ צעק אך לא יסתכל עליי ואני יצאתי מהמבנה, ירדתי במדרגות והתקדמתי לרכב שלי.
״תודה שבאת לבקר את בן״ אמרה אימו של נתאנל.
״כמה פעמים בחודש צריך לבקר אותו, בכל זאת הוא איבד אמא, זה לא קל״ אמרתי וחייכתי טיפה, היא חייכה אליי בחזרה ואני אמרתי
״תמסרי לנתנאל שלום ממני״ ונכנסתי לאוטו.
״אמסור!״ אמרה ואני נסעתי לבית.

לאחר כמה דקות הגעתי לבית, נכנסתי אליו והורדתי נעליים, לאחר מכן הלכתי להתקלח באמבטיה חמה, המים היו ממש נעים, עצמתי את עיניי לכמה שניות וחשבתי על זה שלא ראיתי את ליאם מאז הבית חולים, חודש לא ראיתי אותו.... אני רוצה כל כך לראות אותו.....

יצאתי מהאמבטיה ולבשתי בגדי שינה, לפתע שמעתי דפיקות בדלת, התקדמתי אלייה כדי לפתוח ולראות מי דופק, כשהגעתי שאלתי
״מי זה?״ וענו לי ״זה אני... ליאם״ אמר ליאם?? מה הוא עושה פה?.
פתחתי במהירות את הדלת כי הייתי ממש שמחה לשמוע את קולו.
״היי!!״ אמרתי מתלהבת שהוא בא.
״היי....״ אמר מתבייש.
״בוא תכנס!! קר בחוץ!!! אמרתי וזזתי כדי לבאילו לעבור, הוא אמר ״תודה״ ונכנס, סגרתי אחריו את הדלת והלכתי לכיוון שלו.
״אתה רוצה לשתות משהוא חם??״ שאלתי.
״לא לא תודה....״ אמר והסתובב אליי, הסתכלנו על אחד השני, ראיתי שהוא טיפה מתבייש.
״אני—-״ אמרנו באותו זמן.
״תגיד אתה ראשון!!״ אמרתי מסמיקה.
״אוקי... רציתי להגיד לך.... שאני פשוט אני מצטער״ אמר עצוב.

״ע-על מה? שאלתי מופתעת.
״על הכל... על זה שנכנסתי לחיים שלך.... על אותו יום.... אני כל כך מצטער.... אני לא יודע מה לעשות.... אם לא הייתי נכנס לחיים שלך, אמא שלך לא הייתה מתה״ אמר ודמעות מילו את עיניו.
״אי אי אי!! אמרתי לך כבר שהכל בסדר!! אני לא עצבנית עלייך!! אני סולחת לך על כל מה שעשית לי!! באמת!! אני אוהבת אותך הכי בעולם! אני לא יכולה לחיות בלעדיך, ומה קרה על אמא שלי, זה לא קשור אלייך בכלל!״ אמרתי לו והתקרבתי אליו מודאגת.
״איך את יכולה לאהוב זבל כמוני שהרס לך את החיים?״ שאל.

״הזבל הזה גם לימד אותי חיים, הוא יהיה האהבה הראשונה שלי, הוא דאג לי, הוא הגן עליי, הוא אכל איתי, התעורר לצידי, לקח אותי לסרטים, מסעדות, פיקניקים, קנה לי דברים שעולים יותר מהמשכורת שלי ושל אמא שלי ביחד, הוא לימד אותי איך לחיות, ולימד אותי מה זה באמת אהבה״ אמרתי והושטתי את ידי לפנים שלו, פניו היו חמות במיוחד, הרגשתי את חום גופו, עיניו נצצו כל כך יפה.