Happier

פרק 27

נסעתי במהירות עד לבית החולים כשאייברי נאבקת בכאבים שלה לצידי. "איך זה הגיוני?" שאלתי את אייברי משום שזמן הלידה המשוער הוא רק בעוד חודשיים. אמא שלי ואמא של אייברי היו עסוקות בלנסות לנחם את אייברי מהכאבים שלה מהספסל האחורי ואני מהלחץ רק הגברתי את המהירות. "תיאו!" אייברי צעקה ואחזה בחולצה שלי כשעוד ציר התקיף אותה "מה?" שאלתי נלחם בכאב מהפטמה שלי שהיא תפסה יחד עם החולצה. "תיק הלידה" היא אמרה והתנשפה. "שכחנו אותו בבית" היא הוסיפה כשנרגע הציר ומיד רשמה באפליקציה שהציר נגמר. "שיט" סיננתי והתקשרתי לשרלוט לבקש ממנה לחזור ולהביא אותו. הגענו לבית החולים והובלתי בזהירות את אייברי תוך כדי שאני מתפלל שלא ירדו לה המים עליי. "אתם למחלקת יולדות זה בקומה 6" אמרה המזכירה בחלון המודיעין בכניסה לבית החולים ודילגנו על המיון למיון יולדות. הגענו למסדרונות מיון היולדות בבית החולים שאייברי נאנקת מכאב בין ידיי בגלל עוד ציר מטופש. אמא שלי ואמא של אייברי נסעו איתי ועם אייברי באוטו ולכן היו איתנו והאבות שלנו נסעו עם שרלוט ברכב המלכותי וחזרו בשביל להביא את תיק הלידה של אייברי. נרשמנו בקבלה והאחות שבדקה את אייברי אישרה לנו שאכן הלידה מתחילה למרות שהזמן קצת מוקדם ונלחצה. שמענו את פעימות ליבו של התינוק וצחקנו על האירוניה שדווקא היום כשלא הייתי בבדיקה בפעם הראשונה הוא החליט לצאת. האחות שהייתה נחמדה הזעיקה פרופסור ליילודים וגניקולוג שיבואו לבחון מה עושים עכשיו כי התינוק צריך להישאר שם לפחות עוד חודש. "תתפשטי בבקשה" ביקש הפרופסור שהגיע לבדוק אותה ואני עזרתי לה ביחד עם אמא שלה להוריד את המכנסיים והתחתונים. "מתרגשים?" שאלה האחות וחיברה את אייברי לכל המכשירים הנחוצים לבדיקה. "מאוד" אייברי אמרה בציניות ונאנחה מכאבים.

"תהיה לך אפשרות לקבל אפידורל" האחות אמרה ואייברי הביטה בי. "בחירה שלך" אמרתי. קראנו כבר על האפידורל ואנחנו יודעים מה הסיכונים של זה ואייברי לא רצתה להשתמש בו אלא אם תהיה חייבת. "את רוצה כותונת של בית החולים?" האחות שאלה את אייברי. "לא תודה, אני מחכה לגיסתי עם הבגדים שלי" אייברי הסבירה ואמא שלי התרגשה לשמוע את המילה 'גיסתי' מאייברי. "אוקיי" היא אמרה ומיד נכנסו צוות הרופאים שיטפל באייברי. "לא להלחץ" אמר פרופסור אחד ועבר שוב עם האולטראסאונד על הבטן. "הוא כבר יושב בפוזיציה הנכונה" הוא אמר. "ואת בשבוע 32 בערך" הוא הוסיף בזמן שרופא אחר לחץ על הבטן של אייברי ובדק משהו ואחר כך גם הכניס את היד שלו בשביל לבדוק פתיחה. "הפתיחה עדיין לא מלאה ולכן יש לנו עוד זמן להמתין" הגניקולוג אמר. "אבל את לגמרי נכנסת ללידה". "מזל טוב! זה מתחיל" הוא אמר והם יצאו מהחדר לפני ששרלוט בדיוק נכנסה עם התיק. "אני פה!" היא הכריזה מתנשפת ועזרתי לאייברי להחליף לבגדים שהביאה מהבית במיוחד ללידה. האמהות שלנו נכנסו יחד עם האבות לחדר והבנו שאנחנו הולכים להעביר כאן עוד זמן ממושך ושהלילה עוד ארוך. "נו ילדים אתם כבר מתרגשים?" אבא של אייברי שאל וחייכתי אני יותר מפחד מאשר מתרגש. "זה קצת מוקדם ללידה, לא?" שאלתי לחוץ. "אני אלך לדבר עם המיילדות" אמרתי ויצאתי אל הקבלה שם הייתה מיילדת עם הגניקולוג שמטפל באייברי ופרופסור היילודים ודיברו על הלידה. "כן אבא" המיילדת אמרה וחייכתי. קשה לקלוט שעוד היום אהפוך להיות אבא. "יש לי שאלה" היא אמרה. "את מוזמנת לשאול" אמרתי. "למה יש שומרים על החדר?" היא שאלה. "כי אנחנו ממשפחת המלוכה" עניתי ברצינית והיא קדה. "לכבוד הוא לי ליילד את אשתך" היא אמרה. "האמת שבאתי לכאן כי יש לי שאלה אלייך" אמרתי ושאלתי אותה על הסיכונים שבלידה. "זה פרופסור אייזיק, הוא מומחה ליילודים" המיילדת הציגה את אחד הפרופסורים שהיה עכשיו בחדר. "משהו לא בסדר עם התינוק?" שאלתי אותו. "אני מאמין שזה בסדר גמור, כלומר הגודל שלו לא קטן מדיי ללידה אבל גם לא בגודל שצריך להיות ולכן אנחנו נחכה לראות אותו כשיצא בשביל לדעת ובכל אופן הוא יהיה באינקובטור למשך שבועיים לפחות" אמר הפרופסור. "בינתיים לשמור על רוח חיובית" הוא הוסיף וטפח על גבי לפני שהלך לכיוון המעליות. "תזעיקי אותי כשהלידה מתחילה" הוא ביקש ונעלם לפני שהספקתי להגיד משהו. "דוקטור" קראתי לו כדי שיעצור ויצאתי יחד איתו. רציתי לשמוע מה יש לו להגיד באמת בלי מילים מפונפנות. דיברנו קצת בחוץ והוא הסביר לי על הסכנות ועל כל מה שעלול גם לא לקרות ובאמת שרק הפחיד אותי יותר מהלידה. חזרתי פנימה אל החדר והתיישבתי לצידה של אייברי קצת המום.