Happier

פרק 12

שעת לילה מאוחרת הגיעה ואני לא יכולתי להרדם. התהפכתי מצד לצד במיטה וכל מה שחשבתי עליו היה שרלוט אחותי. בחיים לא ראיתי אותה ככה עצובה ומיואשת והמבט הבוכה שלה למצלמות ילווה אותי לכל החיים. "תיאו?" אייברי שאלה וכנראה שהתעוררה בגללי ובגלל הסיבובים שלי במיטה והתיישבתי. "אני מצטער שהערתי אותך, אני פשוט לא נרדם" אמרתי בשקט וקמתי על רגליי. "אני יוצא לעשן, תחזרי לישון" אמרתי לפני שהיא הספיקה להגיד משהו ושמתי על עצמי סוודר כלשהו שמצאתי בחושך לפני שיצאתי למרפסת לעשן. שאפתי את עשן הסיגריות אל הריאות שלי ושחררתי באיטיות החוצה. קיבלתי צמרמורת קלה מהקור שהיה בחוץ אבל האוויר הנקי עשה לי טוב. ניסיתי לחשוב על דרך אחרת, בטוח חייבת להיות דרך שאני אוכל להנות מכל העולמות שלי בו זמנית אבל אני מתקשה למצוא אותה וכמעט משתגע כבר. זה נראה לי פשוט לא הגיוני שבכל דרך אני מחוייב לוותר על מישהו. נזכרתי בלילה אחד שהייתי ממש שיכור ושבור כשרק עזבתי את הארמון התקשרתי מטלפון ציבורי אחד לשרלוט באמצע הלילה והתחלתי לבכות כששמעתי את ה"הלו" שלה. "בואי תקחי אותי מפה" אמרתי לה ואחרי זה היא ניתקה את השיחה ואפילו לא זיהתה שזה אני. כל כך כעסתי עליה על זה שהיא ניתקה, חשבתי שהיא שכחה ממני או לא רוצה לדבר איתי בכוונה ועכשיו כל מה שאני רוצה זה "הלו" קטן ממנה שכנראה לא יגיע בזמן הקרוב. הרגשתי יד על הגב שלי מאחור והסתובבתי, אמה נעמדה שם. "למה את ערה?" שאלתי אותה. "כי נשאבתי לסדרה" היא אמרה. "ואתה?" היא שאלה ונאנחתי. "סתם חושב" אמרתי. "אני מאמינה בך" אמה אמרה וטפחה על הגב שלי. "לא מאמינה שאתה החלטת לקחת את עצמך ואייברי ברצינות ושתכף תהיה לי אבא" היא אמרה. "אבל תמיד ידעתי שאם תחליט משהו שתקיע בו עד הסוף" היא הוסיפה ואני צחקתי. "אני אתגעגע לגור איתך" אמרתי. "גם אני" היא אמרה והתחבקנו. "נהיה קר" אמה אמרה והחלטנו שזה הזמן להיכנס פנימה וחזרתי לישון.

קמתי בבוקר ויצאתי לעבודה בידיעה שהיום יום קצר ואני לא הולך למלצר או לבר בגלל שיש לנו בדיקה אצל הרופא. "אני מתרגש" אמרתי לאייברי בבוקר וכיפתרתי את החולצה הלבנה שגיהצתי. "אני מקווה שיהיה אפשר לראות אותו כבר באולטראסאונד" אייברי אמרה ונשקה ללחי שלי. "טוב" אמרתי כשסיימתי להתארגן ולבשתי את הג'קט של החליפה שלי. "וואו" אייברי אמרה והתזתי על עצמי קצת בושם. "יש לך פגישה חשובה?" היא שאלה. "עם הילד שלי יותר מאוחר" אמרתי והתקדמנו לסלון. "השארתי לך פה כסף למונית, תשתמשי בו" אמרתי לאייברי ונשקתי לשפתיה לפני שיצאתי מהבית לעבודה על האופנוע שלי.

כל היום במשרד הייתי על קוצים וחיכיתי לרגע שבו אגיע לרופא והוא יתחיל את הבדיקה. דיברתי עם אייברי בטלפון והיא סיפרה לי קצת על היום שלה ועל כמה שהבוסית שלה משוגעת כי ביקשה ממנה לרוץ ברחבי העיר ולאסוף עבורה משלוחים שוב. השיה 17:00 הגיעה ואני יצאתי מהמשרד ונסעתי לאסוף את אייברי. היא יצאה מבניין המשרדים שבו היא עובדת ועלתה על האופנוע שלי. "שלום לך" אמרתי לה והתנשקנו. "שלום לך חתיך" היא אמרה וסידרה את הג'קט שלי. "מוכנה?" שאלתי אותה והיא הנהנה "סע כבר" היא ביקשה. "כרצונך" אמרתי והתחלתי בנסיעה אל הרופא.