אז העלתי את הפרק הראשון ואני מתרגשת רצח מקווה שהוא יצא טוב!
תהנווו 3>
-נקודת מבט הארי:
״בוקר טוב אמא״.
ירדתי למטה וראיתי את אמא שלי מסדרת את השולחן לארוחת הבוקר. ״בוקר טוב מתוק״.
״אמא לואי יכול לבוא לארוחת בוקר נכון?״ שאלתי
״היה פעם אחת שלא הסכמתי? לואי יכול לבוא תמיד! גם בלי הזמנה, הוא בן בית.״
אמא אמרה, ושמחתי שהיא חושבת ככה. עליתי לחדר, לקחתי את הטלפון מהשידה וכתבתי הודעה ללואי.אני: לו, אתה בא?
לו שלי: אמא שלך מסכימה נכון?
אני: ברור.
לו שלי: אז אני בדרך 3>
אני: יופי :)
****
שמעתי דפיקות בדלת וקמתי במהירות לפתוח.
״לואי!, התגעגעתי אלייך״. אמרתי ונשקתי לו על השפתיים. ״זה לא כאילו ראית אותי אתמול״. הוא אמר, מגחך. ״טוב, תיכנס.״ אמרתי
״אני נכנס אני נכנס״. הוא אמר בצחקוק. לואי נכנס לבית.
״לואי מתוק, מה שלומך?״.
אמא שאלה. ״אני בסדר איך אתם?״ .
״גם אנחנו בסדר גמור, הארי תקרא לג׳מה.״
״אוקיי.״ עליתי לחדר של ג׳מה דופק בדלת. ״מה?״ היא שאלה בעצבים. מה יש לה?! ״אמא אמרה שתרדי למטה האוכל מוכן.״
״אוקיי.״ היא אמרה וירדה איתי . ישבנו בשולחן ואכלנו, בדיוק שסיימנו לאכול השעון צלצל ״מה זה?״ לואי שאל.
״זה השעון, אנחנו צריכים לצאת, אני רק אסיים לפנות תחכה בסלון.״
״לא לא, אני אפנה לבד, לכו שלא תאחרו.״ אמא אמרה וחייכה . ״אוקיי, להתראות אמא״ אמרתי לה ונשקתי לה על הראש ״ביי אן.״ לואי אמר ונופף לשלום. יצאנו מהבית והתחלנו ללכת לבית ספר, התקרבתי טיפה ללואי ושילבתי את אצבעותינו, הוא הסתכל עליי וחייך. אחרי הליכה קצרה הגענו לבית ספר, נכנסו דרך השער וראינו מרחוק את זאין וליאם מנופפים לנו לבוא, התקדמנו אליהם. ״מה קורה?״ ליאם אמר ומשך אותי לחיבוק ומיד אחרי את לואי ״הכל בסדר מה איתך?״ עניתי לו ״גם אני בסדר״ לואי נדחף וגיחך, ״בוקר טוב !״ נייל צעק מאחורה מתקדם לעברנו. ״יותר מידי אנרגיות על הבוקר!!״ זאין אמר חצי ישן. ״אנרגיות זה טוב!, טוב בכל מקרה שמעתם שיש תלמיד חדש?״ נייל הוסיף ״אתה יודע איך קוראים לו?״ שאלתי.
״לא, אבל הוא אמור להגיע היום כנראה לכיתה שלנו״
״אה אוקיי, נקווה שהוא נחמד״ חייכתי. שמענו את צלצול בית הספר והתחלנו להתקדם למבנה בית הספר. הגענו ללוקר שלי ושל לואי, מוציא שני ספרים זהים, אחד שלי ואחד של לואי. ״אני הולך לשירותים אני כבר בא.״ לואי אמר ורץ לשירותים, נראה כאילו הוא התאפק הרבה. ״מה יש שיעור שני?״ שאלתי ״מתמטיקה״ ליאם הגיב ״אוקיי.״ הוצאתי את ספר מתמטיקה וסגרתי את הלוקר והתקדמתי לעבר הכיתה הנחתי את הספרים שלי ושל לואי במקומות שלנו, ואז יצאתי לכיוון השירותים לראות מה קורה עם לואי. ״הו היי״ בדיוק שבאתי לצאת הוא נכנס. ״היי גם לך, שנשב לנו?״ הוא אמר ״כמובן.״ עניתי והתיישבנו. ״אוף אני עייף. ובא לי הביתה. אין לי כוח למתמטיקה. מה אם התלמיד החדש הזה לא יהיה נחמד אין לי כו-״ קטעתי אותו ״לו אתה מוכן להפסיק להתלונן״ אמרתי וזייפתי כעס. ״סליחה״ הוא התנצל והניח עליי את ראשו בכוונה לישון עד שהמורה יגיע. לאחר כמה דקות המורה הגיע ואיתו הגיע ילד עם פרצוף לא מוכר, כנראה זה התלמיד החדש. ״שלום כיתה, אני רוצה להכיר לכם את טום ווקר״ המורה הציג את התלמיד בפניי הכיתה. ״לו, תתעורר המורה הגיע.״ ניסיתי להעיר את לואי ״מה״ הוא שאל משפשף את עיניו ״אה, אוף״
״הארי תראה לטום את הבית ספר אחר כך, סומך עלייך״. אוף אני שונא שהוא מפיל עליי את זה. ״בסדר״ עניתי בחוסר רצון. ״אתה יכול לשבת ליד נייל״ המורה אמר לטום. ״היי! אני נייל הורן״ נייל אמר בקול חזק ״נייל אתה מוכן לסתום!״ זאין קפץ מהצד מנסה להירדם. ״עכשיו שיער! זה שאתה רוצה לישון לא אומר שאני צריך להיות בשקט!״ נייל אמר ומשלב ידיים.
בסוף השיעור המורה ניגש אליי. ״הארי אתה יכול להראות לטום את הבית ספר עכשיו?״ הוא שאל ״אבל יש לי עוד שיעור.״ עניתי ״אז אחרי השיעור הזה אוקיי? הוא פשוט חדש כאן.״ הוא אמר ראיתי על הפנים שלו שהוא לא רצה שהוא ירגיש לבד. ״כן כמובן אני ולואי נראה לו את הבית ספר״ אמרתי לו בחיוך ״יופי, תלמד טוב!״ הוא אמר טפך לי על הכתף ויצא מהכיתה.
****
צלצול בית הספר התחיל לצלצל . ״סוף סוף״ לואי קרא בשמחה. ״לואי״
״מה״
״אמרתי למורה שאני ואתה נראה לטום את הבית ספר, אתה בסדר עם זה נכון?״ שאלתי ״כן, למה לא״ הוא ענה.
ניגשתי אל טום ״היי טום, אני הארי וזה לואי. אתה רוצה שנראה לך את הבית ספר?״ שאלתי עם חיוך על הפנים חושף גומות עמוקות ״אוקי״ הוא ענה וחייך חצי חיוך.
יצאנו מהכיתה והתחלתי להסביר לו על הבית ספר ״אז כאן זה השירותי בנ-״ הוא קטע אותו. ״אמ סליחה שאני קוטע אותך אבל אולי תספרו על עצמכם זה יותר מעניין מהבית ספר״ הוא אמר וגירד בראשו ״אמ אוקי..״ עניתי ״אני אתחיל!״ לואי התפרץ ״אז קוראים לי לואי טומלינסון, אני בן 18, יש לי 6 אחים לא כולל אותי, יש עוד משהו לספר? אממ... כנראה שלא.״ הוא שאל וענה לעצמו. התחלתי לדבר. ״אני הארי סטיילס אני בן 17, יש לי אחות אחת.״ אמרתי. ״יש לכם חברה?״ הוא שאל. ״אמ לא.. אנחנו הומואים, ו..אנחנו ביחד״ עניתי לו במבוכה.
״אה אוקיי.״ הוא לא היה נראה בהלם. מה אני נראה הומו עד כדי כך? ״גם אני הומו.״ הוא לחש ״למה אתה לוחש?״ לואי שאל. ״כי אני עדיין בארון..״ הוא ענה בלחישה. ״אה אוקיי.״ לואי ענה. ״טוב נראלי שזהו.״ טום אמר והולך לשירותי הבנים. ״טוב הוא מוזר.״ לואי אמר מסתובב אחורה בשביל לראות שהוא באמת הלך ״אל תשפוט לפני שאתה מכיר לו.״ התחלנו ללכת לכיוון הכיתה.״אוקי סליחה. אבל הוא מוזר!״ הוא אמר וצחקנו.
****
סופסוף נגמר השיעור האחרון, סגרתי את הספר והמחברת והכנסתי לתיק, קמתי, ומחכה ללואי ליד הדלת. ״יאללה הביתה.״ הוא אמר מושך אותי מהיד לכיוון היציאה. ״אאוץ! זה כאב!״ אמרתי מזייף כעס. ״לא נורא פשוט קח אותי הביתה אני עייף!״ הוא התלונן. ״אתה מתלונן כל היום שאתה עייף. לא ישנת בלילה?״ שאלתי ״לא, לא ישנתי בלילה, חברה של לוטי ישנה אצלנו לכמה ימים והן לא הפסיקו לצחוק ולצרוח אתמול. לא הצלחתי להירדם.״ הוא סיפר. ״אז אתה אומר שהיא נשארת גם היום?״ שאלתי ״כן, לצערי.״ הוא אמר מגלגל את עיניו ״רוצה לבוא לישון אצלי היום?״ שאלתי. ״כן! כן! בבקשה כן!״ הוא ענה בהתלהבות ״אני רק אגיד לאמא שלי.״
״אוקי״. הוצאתי את הטלפון מהכיס האחורי של המכנס שלי, ושלחתי הודעה לאמא.אני: אמא לואי בא לישון אצלי.
אמא: בסדר מתוק.
אני: אנחנו עכשיו בדרך הביתה, הכנת משהו לאכול?
אמא: כן, הכנתי שניצלים ואורז
אני: אוקיי תודה.הגענו לביתי, נכנסנו שמנו את התיקים על הרצפה ליד הדלת וישבנו לאכול לבד. סיימנו לאכול ופינינו את השולחן. ״יאללה בוא למעלה כבר מאוחר אני מת לישון.״ לואי אמר. ״אוקי, אני אשן על הספה״ הצעתי ״מה? לא. תישן איתי!״ לואי אמר ״בסדר בסדר.״ עניתי.
עלינו לחדר שמתי על עצמי פיג׳מה והבאתי גם ללואי נכנסנו למיטה מתכרבלים ביחד מתחת לשמיכה. ״לילה טוב לו.״ אמרתי ונשקתי לו על הראש ״לילה טוב האזי.״ הוא אמר בחזרה. אחרי כמה דקות הוא נרדם ואני נשארתי ער. הדלקתי לי טלוויזיה לראות בינתיים עד שאני ארדם, אחרי כמה זמן כיביתי את הטלוויזיה ועצמתי את עיני ונרדמתי.
YOU ARE READING
טום אתה מפריע/Tom, you're getting in our way||פאנפיק בעברית על לארי סטיילינסון
Diversos"אתה רואה בעצמך מה הוא עושה! הוא מנסה להפריד בינינו, הוא מצליח. " "לא הארי, אתה זה שמפריד בינינו" נדמה כי הארי ולואי נועדו להיות ביחד. בשנתם האחרונה ללימודים הם כבר יודעים איך יראה העתיד שלהם, ביחד. אלא שאז מצטרף לכיתתם תלמיד חדש, ונראה שהכל מס...