אז אני מעלה עכשיו את הפרק כי אני יוצאת לאנשהו ואני לא יודעת מתי אני אחזור קיצר.
תהנו ודונט קיל מייי🥺 סליחה שהפרק קצר
תהנו!
-
נקודת מבט הארי:
קמתי לבוקר עצוב ומדכא. סבתא שלי מתה. אני לא מצליח לחשוב על זה שהיא פשוט הלכה והיא לא תחזור. היום ההלוויה שלה, אמא ביקשה ממני לכתוב לה הספד. אני אתחיל עכשיו לכתוב אותו, אני מקווה שלא יבואו הרבה אנשים סבתא תמיד רצתה שבהלוויה שלה יהיו האנשים שאכפת להם ממנה שזה בעצם המשפחה אז ככה יהיה.
התחלתי לכתוב את הספד.
שלום משפחה יקרה, אנחנו נאספנו כאן בשביל לקבור את מרי טוויסט, סבתא, אמא וחברה מדהימה.
סבתא, רציתי להגיד לך כמה מילים. רציתי להגיד תודה, תודה שהיית שם בשבילי לכל דבר. שעזרת לי, שהרגעת אותי שהתעצבנתי על השטויות הכי קטנות. את יקרה לי יותר מכל אדם בעולם הזה.
אני אוהב אותך ואני תמיד אזכור אותך. את תמיד תהיי בלב שלי.
שלך, הארי.
סיימתי לכתוב את ההספד. ״הארי, בוא צריך ללכת.״ אמא קראה מלמטה ״אני יורד, בדיוק סיימתי לכתוב את הספד.״ עניתי וירדתי ללמטה לבוש בחליפה שחורה. נכנסנו אל המכונית ואמא התחילה לנסוע. אחרי שעה נסיעה הגענו אל בית הקברות נכנסנו לבתוך וראינו שם את דודה שלי, ג׳ני. ״הארי! מה שלומך מתוק?״ היא שאלה ״אני בסדר, לא הרבה אנשים באו נכון?״ שאלתי. ״לא, רק אתם אני ודודה ג׳ולייט.״ היא ענתה וירדה מליבי אבן. אחרי חצי שעה של דיבורים ואוכל. הלכתי לכיוון המיקרופון ואמרתי את ההספד. סיימתי לקרוא את ההספד, אני חושב שהלך לי בסדר. ירדתי מהבמה עם מעט דמעות על פניי. ״הארי, ההספד היה מהמם ומרגש.״ דודה ג׳ני. ״זה היה מקסים!״ דודה ג׳ולייט אמרה מנגבת דמעות מפנייה. הלכתי לכיוון אמא וג׳מה, אמא וג׳מה חיבקו אותי. ״ההספד היה מהמם מתוק שלי. אני גאה בך, אני בטוחה שגם סבתא.״ היא אמרה מלטפת את הלחי שלי. ״תודה אמא.״ עניתי אחרי שעה וחצי שהעלנו זכרונות. הגיע הזמן ללכת הביתה.
הלכנו הביתה נכנסתי לחדרי. נשפכתי על המיטה ונרדמתי . עבר עליי יום קשה . מגיע לי לישון.
YOU ARE READING
טום אתה מפריע/Tom, you're getting in our way||פאנפיק בעברית על לארי סטיילינסון
Diversos"אתה רואה בעצמך מה הוא עושה! הוא מנסה להפריד בינינו, הוא מצליח. " "לא הארי, אתה זה שמפריד בינינו" נדמה כי הארי ולואי נועדו להיות ביחד. בשנתם האחרונה ללימודים הם כבר יודעים איך יראה העתיד שלהם, ביחד. אלא שאז מצטרף לכיתתם תלמיד חדש, ונראה שהכל מס...
