טום אתה מפריע/Tom, you're getting in our way||פאנפיק בעברית על לארי סטיילינסון

פרק 24

יאי עוד פרק
היום זה בגלל שחופש ואין לי מה לעשות אז אני כותבת פרקים :))))))
-

נקודת מבט לואי:

לקחתי את הת׳ר לצד. ״מה הוא עושה פה?״ שאלתי בעצבים את הת׳ר. ״חשבתי שזה יהיה נחמד להזמין אותו.״ היא אמרה. ״כן, זה היה נחמד אם הוא לא היה שקרן.״ אמרתי והיא השפילה את מבטה. ״סליחה, לא התכוונתי לצעוק עלייך, אני פשוט לא רוצה איתו קשר, לא עכשיו לפחות..״ אמרתי ומשכתי אותה לחיבוק. ״אני מצטערת, הייתי צריכה לשאול אותך לפניי.״ היא אמרה.
״זה בסדר.״ אמרתי.

התקדמנו ביחד לכיוון נייל וטום שכבר סידרו את הסדין ואת הכיסאות המתקפלים על החול. ״זה לא זאין שם?״ נייל שאל ומסתכל לעבר שני בחורים שיושבים על סדין ומדברים. ״כן, וזה שלידו זה הארי.״ הת׳ר אמרה. ״יופי, מה עכשיו? אסטרואיד יפול עליי?״ שאלתי בציניות. ״מה?״ טום שאל אך התעלמתי ממנו. ״טוב אני והת׳ר נלך לים, תהנו לכם כאן.״ נייל אמר וגלגלתי את עיני, ישבתי על אחד מהכיסאות, שלפתי את הטלפון מהתיק שלי.

״אתה הולך להתעלם ממני כל היום?״ טום שאל מתקרב אליי ולא עניתי. ״אני מבין שכן.. בכל מקרה רציתי להגיד לך שאני מצטער על מה שקרה, אני יודע שיצאתי אידיוט ושלא הייתי צריך לעשות את זה, אבל אני באמת ממש מצטער, לכל אחד מגיע הזדמנות שניה לא?״ הוא אמר. הנחתי את הטלפון והסתכלתי עליו. ״אני לא אחד כזה שנותן לכל אחד הזדמנות שניה טום, אתה צריך לגרום לי לרצות לתת לך הזדמנות שניה, אתה הפרדת ביני לבין חבר שלי, אני לא מתכוון לתת לך הזדמנות שניה בזמן הקרוב.״ אמרתי שאני קרוב לפרצופו ועיניו מביטות בעיני. חזרתי לשבת במקומי.

נקודת מבט הארי:

״איכ, יש לי בחילה.״ אמרתי משפשף את גרוני. ״אז אל תסתכל עליהם.״ זאין אמר. ״היי בנים!״ ליאן אמרה. ״ליאם קר לי תביא לי מגבת.״ היא אמרה והתיישב לידי.
״מה הארי מה הפרצוף הזה?״ היא שאלה. ״תודה בייב.״ היא אמרה לליאם שכיסה אותה במגבת. ״תסתכלי לשם.״ אמרתי והצבעתי על לואי וטום.״ ״א- הם רציניים?״ היא שאלה בעצבים וקמה. ״אממ, ליאן לאן את הולכת?״ שאלתי, שאני הולך אחריה. ״בוא תראה.״ היא ענתה.

הגענו למקומם.״איפה לואי?״ היא צעקה. ״בשירותים.. למה?״ הוא שאל מעט מבוהל. ״אוקי, אז לא צריך את לואי. מה נראה לך?!״ היא שאלה בעצבים. ״אמ מה?״ הוא שאל לא מבין. ״תתרחק מלואי! אתה לא מבין שיש לו חבר!!״ היא ניסתה להבהיר את עצמה. ״מה לעזאזל קורה פה?״ לואי שאל מאחוריי. ״כלום. אני וליאן בדיוק הולכים.״ אמרתי ומשכתי אותה מהיד. ״אנחנו לא הולכים לשום מקום!! הארי תעזוב אותי!! לא סיימתי!״ היא אמרה והמשיכה לצעוק, סימנתי לליאם לבוא.

״אתה חתיכ-״ היא התחילה להגיד אך ליאם קטע אותה. ״ליאני, בואי..״ הוא אמר ומשך אותה מהיד. ״לא! אני לא אבוא! הוא גרם להארי יותר מידי סבל נמאס לי לשמוע אותו בוכה!״ היא צעקה. ״כוסעמק איתך ליאן בואי כבר!״ צעקתי והלכתי משם משאיר את כולם בשוק. ״היי! הארי! אני ניסיתי לעזור לך!״ היא אמרה. ״איך זה עוזר בדיוק? אני מנסה לשכוח מלואי ליאן את רק גורמת לזה להיות יותר קשה.״ אמרתי דמעות עומדות בעיניי. ״האז... לא התכוונתי חשבתי שזה יעזור...״ היא אמרה. ״זה בסדר, אני יודע שלא הייתה לך שום כוונה רעה.״ אמרתי והיא משכה אותי לחיבוק.

״מה קרה שם?״ זאין שאל. ״ליאן צעקה על טום.״ אמרתי. ״אה.״ הוא אמר. ״למה לא באת גם?״ שאלתי. ״לא היה לי כוח, קיצר הולכים הביתה? כבר 5 אני עייף.״ הוא אמר. ״יאללה בואו הביתה.״ אמרתי, אני זאין וליאם אספנו את הדברים וליאן הלכה אל עבר האוטו. ״תודה שאת עוזרת.״ אמרתי בציניות וחייכתי. ״זה לא טוב לתינוק!״ היא אמרה. ״מצאת לך תירוץ אני רואה.״ אמרתי וגיכחתי. ״אולי.״ היא ענתה והתקדמה.

נקודת מבט לואי:

״מה קרה? ראינו מרחוק את ליאן צועקת.״ נייל אמר. ״היא פשוט חולת נפש!״ טום אמר. ״היא צעקה עליי שאני מפריד בין לואי והארי.״ הוא הוסיף. ״טוב... היא לא טועה.״ עניתי בעוקצניות. ״כבר ביקשתי סליחה.״ הוא אמר. ״תמשיך לנסות אולי זה יעבוד לך יום אחד.״ אמרתי והתיישבתי בכיסא. ״קר לי.״ הת׳ר אמרה שקולה רעד. ״קחי.״ נייל אמר והושיט לה את הג׳קט. זה העלה בי זכרונות.

זיכרון

״לואי! חכה לי.״ הארי צעק לעברי, הסתכלתי לאחורה והמשכתי לרוץ, נפלתי לתוך המים. הארי התחיל לצחוק. ״אתה מוכן להפסיק לצחוק עליי ולעזור לי לקום! חתיכת אידיוט!״ צעקתי לעברו בגיכוח. ״סליחה, בייב.״ הוא אמר בצחוק מותש ומושיט אליי יד.

התיישבנו על הסדין. ״איזה יפה השקיעה.״ אמרתי. ״כן..״ הוא הגיב והסתכל עליי. ״היה לי כיף היום״ אמרתי והסתכלתי אל תוך עיניו של הארי. ״גם לי.״ הוא אמר, ״גם קר לי.״ אמרתי בצחקוק והוא שם עליי את הג׳קט שלו, ואז הוא רכן אליי והניח את שפתיו על שפתיי, שפתינו התמזגו, הוא משך אותי למצב שכיבה, כשאני עליו. ״אני אוהב אותך.״ הוא אמר. ״גם אני אוהב אותך.״ אמרתי בחזרה. ״אני בחיים לא אעזוב אותך.״ הוספתי. ״גם אני לא אותך.״ הוא אמר והמשיך לנשק אותי.

•••

״אני חושב שכדאי שנזוז, כבר מאוחר, ואני גם עייף..״ אמרתי. ״טוב אני והת׳ר רוצים להישאר עוד קצת.. לילה טוב לואי.״ נייל אמר. ״לילה טוב.״ אמרתי והלכתי עם הדברים שלי.

•••

נכנסתי לביתי, ״היי מתוק איך היה.״ אמא שאלה. ״מסתבר שגם טום בא ואז גם ראינו את הארי, וליאן צעקה על טום ובכללי מסתבר שהארי שונא אותי ובחיים לא ירצה לחזור אליי אבל חוץ מזה הכל בסדר.״ עניתי. ״לואי..״ היא אמרה ושיפשפה את ידה בכפתי. ״הכל בסדר אמא, אני פשוט צריך להתרגל לזה שאני והארי לא נחזור יותר.״ אמרתי והיא הסתכלה עליי במבט עצוב. ״טוב אני עולה להתקלח.״ אמרתי והיא הנהנה.

עליתי ללמעלה מוריד את בגדיי ונכנס למקלחת. מרגיש את המים זורמים עליי, למה כל זה שווה אם אין לי את הארי? אני צריך אותו פה לידי, אני רוצה להרגיש את השפתיים שלו על שלי, את המבט שלו שמופנה אליי, את החיוכים שהוא זורק לעברי. אני מתגעגע אליו. זהו, מחר אני הולך לדבר איתו ואף אחד לא יעצור אותי, גם לא זאק.

יצאתי מהמקלחת, התנגבתי והתלבשתי, נכנסתי למיטתי ונרדמתי.