טום אתה מפריע/Tom, you're getting in our way||פאנפיק בעברית על לארי סטיילינסון

פרק 20

סליחה.
-

נקודת מבט הארי:

פתחתי את הדלת, ראיתי את ליאם. ״היי.״ הוא אמר ונכנס. ״היי גם לך, מה אתה עושה פה? אני עסוק בלישון.״ אמרתי. ״יום שבת! אתה לא אמור לישון! אתה אמור לצאת עם חברים שלך!״ הוא אמר. ״כן, ככה זה היה לפני שאני ולואי נפרדנו, עכשיו זה סתם יום חסר משמעות שאני ישן בו.״ אמרתי. ״איפה היית אתמול?״ הוספתי. ״בסרט, עם ליאן ועוד כמה.״ הוא אמר. ״אה ולא הזמנת אותי?״ שאלתי. ״תלוי, היית רוצה שאני אזמין אותך גם אם לואי וטום חלק מהעוד כמה האלה?״ הוא שאל.

״אני אוותר.״ אמרתי והתיישבתי על הספה. ״הם התנשקו.״ הוא אמר בפתאומיות. ״מה-״ עניתי, מסתכל עליו. ״כן, לא הייתי אמור להגיד את זה ככה, סליחה.״ הוא אמר. ״למה הם פאקינג התנשקו-?״ שאלתי בעצבים. ״לא יודע, אבל טום זה שנישק את לואי..״ הוא אמר. ״אתה אידיוט.״ אמרתי לו. ״מה עשיתי!?״ הוא שאל. ״תחשוב לבד.״ עניתי וקמתי למטבח. ״בכל מקרה, זאין אמור לבוא כאן הוא אמר שיש לו משהו לספר לנו.״ הוא אמר. ״אה, אז קבעתם להיפגש בבית שלי, בלי שאני יודע?״ שאלתי. ״כן.״ הוא ענה. ״אחלה, מתי הוא בא?״ שאלתי.

״הוא כאן.״ הוא אמר וזאין פתח את הדלת. ״בוקר טוב!״ זאין צעק. ״תסתום חתיכת אידיוט אתה תעיר את אמא שלי ואחותי.״ אמרתי, זה רק אני או שכל הבוקר הזה התחיל נורא מוזר? ״טוב מה יש לך לספר לנו רינגו?״ ליאם שאל. ״התחלתי לצאת עם מישהי.״ הוא אמר. ״הו הגיע הזמן! לא הסתכלת על אף אחת מאז קייטי. קדימה שפוך, מי זאת?״ ליאם אמר. ״נהדר, לכולם יש זוגיות חוץ ממני.״ בביאוס. ״מה?״ זאין שאל. ״סליחה, אני שמח בשבילך, קדימה ספר מי זאת?״ אמרתי. ״אוקיי..״ הוא אמר.

״אתם מכירים אותה.. זאת דארסי.״ הוא אמר. ״מה?!״ שאלתי המום. ״מתי הספקת לדבר איתה בכלל?״ ליאם נדחף. ״אתמול, בסרט. אה כן סליחה שלא הזמנו אותך הארי, פשו-״ הוא התחיל להגיד וקטעתי אותו. ״לואי וטום. כן אני יודע.״ אמרתי. ״טוב מה אנחנו עושים פה? בואו נלך לאנשהו נמאס לי להיות בבית כל הזמן.״ הוספתי. ״לאן נלך?״ שאלתי.
״יש לי רעיון, משהו שיעזור לך״ זאין אמר ומשך אותי לעמידה.

הלכנו ברחוב שזאין וליאם לא הסכימו לספר לי לאן אנחנו הולכים. בדרך לפה עברנו בבית של זאין והוא לקח תיק שחור, ולא נתן לי לראות מה יש בתוכו.

המשכנו ללכת, מגיעים לאזור נטוש מאחורי הביניינים הישנים של העיר, עומדים מול גדר לבנים ארוכה וגבוהה. ״הגענו!״ זאין הכריז וזרק את התיק על הרצפה. הסתכלתי עליו בבלבול, לא מבין מה אנחנו עושים פה
״ה-הגענו?״ שאלתי וליאם הנהן תוך כדי שזאין התכופף להוציא משהו מהתיק. ״ליאם מה אנחנו עושים פה?״ שאלתי וזאין התרומם, זורק לעברי משהו. תפסתי והסתכלתי, רואה שזה ספרי צבע ״מ-מה..״  ״גרפיטי!״ זאין צעק באושר, חייכתי. גרפיטי? זה נשמע נחמד.