טום אתה מפריע/Tom, you're getting in our way||פאנפיק בעברית על לארי סטיילינסון

פרק 7

אמג אז סליחה. שזה עלה רק עכשיו פשוט הייתי עם חברות שלי כל היום ולא הספקתי לסיים לכתוב את הפרק גם, אז סליחה!
מחר לא בטוח שיעלה פרק, אני אשתדל שלהעלות אבל לא בטוח .
קיצר תהנו!!! 3>
-

נקודת מבט הארי:

יצאתי מחדר האמבטיה אחרי שסיימתי להתלבש. נכנסתי לחדר ראיתי את לואי מתעסק בטלפון, לעזאזל הוא ככה כבר מהבוקר מה כבר יש לו לעשות בטלפון?! ״היי בייב.״ אמרתי, מנסה לרמוז לו שאני רוצה ממנו יחס. ״היי, בייבי, אני רואה שסיימת להתלבש.״ הוא אמר. ״אני רוצה להכין שיעורי בית במתמטיקה, אתה יכול לעזור לי ?״ שאלתי ״כן.״ הוא ענה מביט על הטלפון.

״טוב דיי, זה כבר נהיה מעצבן.״ 
״מ-מה?״ לקחתי לו את הטלפון מהיד. ״אתה כבר בלתי נסבל! אתה והטלפון הזה שלך, מה אתה כבר עושה שם שיותר חשוב מהחבר שלך?!״ שאלתי בעצבים. ״כלום!״ הוא ענה, ברור שהוא מסתיר משהו.

״לואי מה אתה פאקינג עושה בטלפון המזדיין הזה?!״ צעקתי, זה כבר נהיה בלתי נסבל, הוא כל היום בטלפון אופ נמאס. ״אני סך הכל מדבר עם אנשים, מה עובר לך?!״ הוא הסתכל עליי במבט מוזר. ״כן במקרה אנשים שקוראים להם טום?״ שאלתי, מתפתח פה ריב, אני לא אוהב את זה.

״שוב פעם אתה מתחיל? כן זה טום. אז אני מדבר עם טום. מה כבר יקרה הארי, מתי תפסיק עם הפרנויה הזאת שלך, זה כבר נהיה מעיק.״ הוא אמר וירד למטה. ״לואי לאן אתה הולך?״ צעקתי לעברו. ״לקחת מים.״

כוסעמק, למה שנריב בגללו?! התיישבתי על הכיסא שמונח ליד על השולחן. הוצאתי מהתיק מחברת וספר מתמטיקה, פתחתי בעמוד 127 והתחלתי לנסות לפתור את זה. איפה לואי? כבר עברו 5 דקות לקחת מים לא לוקח יותר מ2 דקות, החלטתי לרדת למטה לבדוק איפה הוא.

״לואי?״ קראתי. ״לואי איפה אתה? נו אני מצטער לא הייתי צריך לצאת עלייך.״ התנצלתי. ״מה?״ הוא יצא מהשירותים. ״סליחה, לא התכוונתי לצאת עלייך ככה, נו יצאתי מטומטם שוב.״ אמרתי והשפלתי את מבטי. ״אויש הארי, אני לא כועס עלייך. יש מצב שבאמת הגזמתי קצת עם הטלפון״ הוא אמר מתקרב אליי. ״אז אתה יכול לעזור לי עכשיו במתמטיקה?״ שאלתי והוא הנהן בחיוב, עלינו למעלה ולמדנו עד 9 בערב.

״אוח מתפוצץ לי הראש.״ אמרתי משכתי את הש׳ ״יותר מידי מתמטיקה. בוא נלך לישון במילא יש מחר בית ספר.״ הצעתי. ״אבל כבר ישנתי אצלך אתמול.״ הוא אמר. קמתי מהכיסא והתרסקתי על המיטה. ״אוף!״ רטנתי. ״סליחה בייב, אני צריך לחזור הביתה.״ הוא אמר בקול מבואס.