למחרת בבוקר אני מתקשר לאדם ומודיע לו שאני מאחר בשעה. הוא לא שואל יותר מדי שאלות מאחר ונשארתי השבוע כל יום עד הלילה, אבל אני יודע שיום אחד אני איאלץ להסביר לו למה פעם בכמה זמן אני פתאום נעלם. בינתיים אני שועט לעבר ג'פרסון בפקקים המחרידים של הבוקר, ומקווה לא להרוג אף אחד עם חוסר הסבלנות שלי על הכביש. ביליתי לילה שלם בהתהפכות מצד לצד, תוהה מה פשר הסוד הגדול שקאמיל והצוות מסתירים ממני.
אני בולם בבום כשפתאום עולה בי מחשבה מחרידה. אלוהים, מה אם זה רציני? מה אם היא באמת חולה? מה אם זה... אלוהים, מה אם זה סופני?
אני דופק גז ובולם מול ג'פרסון בחנייה הקרובה ביותר. אני בקושי מניף את ידי לברכה מול המזכירה של ג'פרסון, שבוודאי מופתעת לראות שהמבקר הראשון של היום הגיע בדיוק בשנייה שבה נפתחות שעות הביקור. אני מופתע כשאף אחד לא עוצר אותי בזמן שאני רץ לעבר חדרה של קאמיל, הלב שלי פועם בעוז בחזי. אני משתדל שלא להתחרפן אבל אני מרגיש איך הדאגה הולכת להעביר עליי את דעתי. מה קורה? מה לעזאזל היא מסתירה?
אני דופק בדלת חדרה של קאמיל, אבל הפעם כשאין תשובה אני נכנס פנימה ישר. הדלת של השירותים שוב סגורה, ואני שוב שומע אותה מקיאה. אני שוב מרגיש כמו ילד קטן, שמשהו גדול קורה ולא מספרים לו. שוב חסר אונים. לעזאזל, אני שונא את זה.
"קאמיל? קאמיל, בבקשה... תפתחי לי." אני דופק על דלת השירותים, אבל אין תשובה והיא פשוט מקיאה ומקיאה. אני שומע את קולות החנק שלה ואני מרגיש כאילו אני עומד לאבד את הצפון. אני רץ החוצה וכמעט מעיף את איליי פאקינג קופר במסדרון. הוא נראה כאילו עמד להיכנס לחדר של קאמיל, והוא זועף.
"טרביס, המזכירה אמרה שנכנסת כאילו רודף אחריך שד. מה קורה?" אני מתאפק שלא להכניס לו מכות. הוא הגיע לכאן בגללי, לא כי קאמיל מקיאה. בכלל לא מעניין אותם שהיא לא בסדר. היא לא בסדר. מה אם זה חמור? מה אם היא חולה נורא? לא אמורים להעביר אותה לבית חולים? למה אין רופא בחדרה או כדורים על השידה? למה נראה שהבריאות שלה לא מעניינת אף אחד כאן, כולל את קאמיל עצמה? הם נותנים לה להקיא בלי סוף בחדרה ואף אחד לא עוזר לה. היא כל הזמן לבד.
"טרביס?" הקול של קופר מעיר אותי מהמחשבות שלי ואני מבין שלא עניתי לו.
"היא חולה, היא לא מפסיקה להקיא. אין כדורים על השידה שלה, לא קראתם לרופא, לאף אחד לא אכפת. מה לעזאזל קורה כאן? מה אתם לא מספרים לי?" הקול שלי נמוך אבל מאיים ואני רואה מיד את ההתקשחות של קופר המזדיין.
"אם קאמיל לא אומרת לך, אני לא אגיד לך גם. אין לך עבודה להיות בה?" הזעף והעוינות בקולו ברורים, אבל זה פשוט פאקינג לא מעניין אותי כרגע. אני רוצה תשובות.
YOU ARE READING
Crazy
Romanceטרביס גרייסטון חי את החיים הטובים. הוא הבן של ראש העיר סן פרנסיסקו, הוא עשיר, הוא חתיך והוא מתחיל התמחות חדשה במשרד עורכי הדין הכי מצליח בעיר. לא אכפת לו מאף אחד חוץ מעצמו, והוא לא נוטה להקדיש לשום דבר בחייו מחשבה שנייה. עד שהוא פוגש את קאמיל טיילר...
