פרק חמישי

69 4 1
                                    

שלום לכולן!
אז .. הנה פרק חמש! תיהנו(:
-------------------------------------------------------------

"מה?" אני שואל, ביותר מאשר הלם קל. קאמיל. יצא לי לחשוב עליה הרבה בשנתיים האחרונות. המבט השחור הזה רדף אותי. היא כל כך צעירה. איך לעזאזל היא הייתה קשורה לקראסט וארגון הפשע שלו? ועוד קשורה באופן שיאפשר לה לתעד פגישות שלו? פאק.

אדם מהנהן. "כן, גם אותי זה הפתיע. הוא אומר שאחיה הגדול של קאמיל, ג׳ייקוב טיילר והחבר הכי טוב שלו, רולנד אטווד המנוח היו מכורים לסמים קשים. ג׳ייקוב הרשה לקראסט להשתמש בבית שלו כמטה מבצעים בתנאי שהוא ורולנד יקבלו את האספקה שלהם מתי שהם רוצים. ג׳ייקוב ירש את האחוזה אחרי שבני הזוג טיילר נהרגו בתאונת דרכים כשהיה בן שמונה עשרה. לפי הרישומים של בית החולים צ׳ארלסטון, ג׳ייקוב מת ממנת יתר בגיל עשרים ואחת, לפני ארבע שנים." בן זונה. אז האח הגדול, הלא יוצלח של קאמיל נתן לה להסתובב בין הרגליים של ארגון פשע, בזמן שהוא הזריק סמים באחד החדרים עם החבר הכי טוב שלו? אני מרגיש דחף עמוק בתוכי לפוצץ את השניים האלה במכות, למרות שאין לי סיכוי כי הם כבר מתים. לא פלא שקאמיל נדפקה לגמרי.

אני עוצם עיניים לרגע ומשתלט על מה שזה לא יהיה שעובר עלי. "ועכשיו צ׳אד רוצה שנבקש מקאמיל את הרשמים שלה?" אני שואל ואדם מהנהן. שיהיה לנו בהצלחה עם זה. אני חושב, אבל לא משתף את אדם ברגשותיי. הוא מכיר את קאמיל. הוא יודע שהיא הייתה במוסד לחולי נפש בשנתיים האחרונות, ושהסיכוי שהיא עדיין מחזיקה ביומנים האלה קלוש.

"אני רוצה שאתה תלך לשאול אותה על זה, כי ממה שזכור לי היא חיבבה אותך. תנסה לשכנע אותה למסור לנו את היומנים ולאפשר לנו להשתמש בהם כראייה. אני לא צריך להגיד לך כמה חשוב שתצליח בעניין הזה, נכון?" אדם אומר ואני מהנהן וקם, כי אין לנו זמן לבזבז. אני צריך לנסוע למתקן ג׳פרסון.

-

אני יותר מלחוץ כשהאחות מובילה אותי לחדר של קאמיל, חדר שונה מזה שביקרתי בו לפני שנתיים. היא עברה למחלקה הפתוחה- מעין אזור ביתנים פסטורלי בחלק האחורי של מתחם ג׳פרסון. זה המקום אליו מגיעים אם הרופאים שלך מחליטים שאתה מסוגל להתמודד עם נוכחותם של מטופלים אחרים סביבך, אבל עדיין לא מוכן לצאת לעולם שבחוץ. שמחתי, כי מפרט המידע הזה נשמע שקאמיל עברה שיפור בשנתיים שעברו מאז פגשתי אותה.

האחות החמודה מלווה אותי בתוך החצר הגדולה, שמלאה בפינות ישיבה ותצפיות לנופי הטבע שבסביבת העיר. המדשאות ירוקות ומלאות בפרחים, השמיים כחולים, ומטופלים מסתובבים ממקום למקום. חלקם לבד, חלקם מדברים בקבוצות. העניקו להם מקום יפהפה להחלים בו.

"שיטת הטיפול בקאמיל לא כוללת תרופות משום סוג שהוא. היא עשתה דרך ארוכה בשנתיים של שהייתה כאן. היא אומנם מסרבת לדבר על מה שקרה לה, אבל היא נעימה יותר ופחות נוטה להתקפי חרדה. אני מבקשת שלא תפר את שלוותה." האחות מעדכנת אותי ואני מרגיש כמו מניאק מהסוג הגרוע ביותר. היא מתחילה להחלים, והנה אני מגיע ועומד לדפוק לה הכל כי אני צריך יומנים מהעבר שלה.

CrazyWhere stories live. Discover now