Crazy

פרק 13!

חיכיתם וחיכיתם אבל לא עוד- הנה הוא כאן, פרק 13 (: 

נ.ב- בזמן שלא יכולתי להעלות פרק, כתבתי מלא, אז קצב העלאת הפרקים אמור לעלות משמעותית (: 

תיהנווו 

------ 

כשאני טורח לחזור לאבא שלי בסוף, אני כבר בדרך הביתה ממתקן ג'פרסון, והשעה כמעט ארבע בצהריים. ביליתי שם חתיכת בוקר, ובניגוד לכל היגיון אני מרגיש מסופק, שמח בחלקי. קאמיל הצליחה להשכיח ממני את מאורעות הבוקר ואת צ'סי המפגרת, ואני הצלחתי לגרום לה לחייך. מלבד הבכי שלה, הייתי מתיימר לומר שהמשימה הוכתרה בהצלחה.

"היה כיף היום, תודה שבאת." היא אומרת לי כשאני כבר בחצי הדרך אל הדלת. אני לא רוצה לעזוב, אבל יודע שהגיע הזמן להפסיק לברוח ולהתמודד עם החיים שבחוץ. אני מחייך אליה. היא יפה כל כך, מדהימה כל כך. לא יאמן באילו נסיבות פגשתי בחורה כל כך טובה. היא גורמת לי לרצות להשכיח ממנה את העבר שלה, להבריח את השדים.

"תתני לי לבקר אותך שוב?" אני שואל, מקווה שרגשותינו זהים, שהיא רוצה לפגוש בי מעבר לביקור פתע אחד. הגעתי כל כך הרבה פעמים עם מטרות נסתרות והזקתי לה, אבל עכשיו, אחרי הביקור הזה, נראה שאנחנו עולים על דרך הישר. יכול להיות שמכאן זוהי תחילתה של ידידות מופלאה.

היא מחייכת לשאלתי, ואני מוצף שמחה ילדותית פעם נוספת על כך שהצלחתי לגרום לה לחייך. היא יפה כל כך כשהיא מחייכת. היא מושכת בכתפיה בקנטרנות. "זה לא כאילו יש לי משהו אחר לעשות כאן." אני מצחקק לשמע הממזריות בקולה, מנסה לשמור במחשבתי את קאמיל השמחה, ולא את קאמיל בעלת המבט הרדוף.

"סגרנו, ליידי."

המחשבות מפריעות לי לשמוע את הנזיפות של אבא שלי, אבל הן חוזרות על עצמן בכל פעם מחדש מאז ההשתוללות שלי בימי הקולג', ככה שאני לא מפסיד הרבה. למעשה, אני די בטוח שאני יכול לחזור על ההרצאה כולה בעל פה. אני לא מבין למה אתה ממשיך לאכזב אותנו ככה, טרביס. העבודה שלי לא מספיק חשובה בעיניך? אתה צריך לשמור על התדמית. חשבתי שסיימת עם החגיגות האלה בגיל ההתבגרות. זה יכול להמשיך שעות, באמת.

"סליחה, אבא." אני אומרת לדיבורית שבהאמר שלי תוך גלגול עיניים. אם הוא לא יסיים עם זה בקרוב אני אתפתה לנתק לו, וזה עלול לעלות לי בחתיכת התקף זעם רציני מצידו.

"כן, טוב, ההתנצלויות האלה לא ממש עוזרות לנו למול הכתבים כרגע. עשינו בקרת נזקים, תירצנו את הוללות הנעורים שלך כשחרור לחצים מעבודה קשה למול הפושעים של העיר, ובסך הכל נראה שרוב הרעש בעניין נגמר. למזלך, הבת של הכומר דניאלס נתפסה בעדשת המצלמה עם בטן היריון, ככה שלתקשורת יש מספיק על מה לדבר גם בלעדיך." אני מחניק אנחת ייאוש למול אבא שלי והדברים המפגרים שמעסיקים אותו. יש כל כך הרבה מה לעשות בשביל העיר הזאת, והוא תקוע בבקרות נזקים ותדמיות. בזבוז של יום מכהונתו כראש עיר, אם תשאלו אותי. אנחנו מדברים עוד דקה ואז אני כבר לא מצליח לסבול את העקיצות שלו ומנתק.