אני לא מתיימר להגיד שהכל הלך חלק אחרי שסיפרתי לקאמיל הכל. הבעיות לא נבעו מהפחד שלה ממני, אבל עדיין היו בעיות. לא בכל הלילות ישנתי טוב, ולא בכל הלילות היא ישנה טוב. עדיין היו לשנינו ימים טובים וימים מעט פחות טובים. היא עדיין חששה מהארגון של קראסט, אפילו אחרי שהמשטרה תחקרה אותה באופן רשמי על התקרית והסבירה לה שהארגון לא מתעניין בה יותר והיא מוגנת. אני עדיין פחדתי לגעת בה, אפילו כשהיא ביקשה. לא שכבנו שוב, ולמען האמת לא עשינו שום דבר שכלל יותר מחיבוק או אחיזת ידיים.
ובכל זאת, למרות הכל, התמודדנו, וזה היה מספיק.
חודש לאחר שקאמיל שוחררה מבית החולים אני יושב במשרדי וחושב על כל התהליך שעברנו. ואני מרוצה. אני מרוצה גם מהעובדה שהדבקתי את הפער בכל התיקים שלי, ושהורידו לי את הגבס. באופן כללי, אין לי יותר מדי תלונות בנוגע לחיי נכון לכרגע.
"אחי, אתה בא? ישיבה אצל קלייד." אדם מתפרץ לחדר באנרגטיות האופיינית שלו, ואני תוהה לרגע בשעשוע האם הוא מבקש מהמזכירות שלא לעדכן את הלו"ז שלי במחשב כדי שיוכל להמשיך להתפרץ ולהפתיע אותי. אני מגלגל את העיניים, מיטיב את העניבה שלי, ועולה איתו לקלייד.
מזכירה אחרת יושבת בעמדת הקבלה של ג'ניס, מה שגורם לי לחייך. לעולם לא תימאס עלי המחשבה על היום בו קלייד גילה שהמשטרה מאשימה את ג'ניס ואת צ'סי מקסוול בקשירת קשר עם הארגון של קראסט וסיוע לחטיפה. היא פוטרה בו במקום, והיא וצ'סי כרגע נמצאות בהליך משפטי מתיש למדי. המשרד שלנו, כמובן, סירב לייצג אותן. אדם סיפר לי על זה רק כשחזרתי לעבוד, כך שפספסתי את הרגעים המאושרים בהם ג'ניס פונתה מכאן על ידי המשטרה, אבל אני בכל זאת די אוהב לדמיין את זה.
הנקמה מתוקה, כלבה.
כשאנחנו מסיימים את הפגישה אצל קלייד אני שוקע שוב בעבודה. כעבור שעה וחצי אני מופרע כאשר אני מקבל הודעת סמס.
דיאנה טיילור: הכל תקין. היא בדיוק סיימה לאכול צהריים ועכשיו היא משחקת דמקה בחצר עם אליוט דוסון.
אני משיב באגודל למעלה להודעה היומית. אף אחד לא אמר שום דבר על זה שיש שני שומרי ראש מסביב לשעון סביב קאמיל, אפילו שנראה שכמה מהאחים וחבר המנהלים מאוד רצו. כולם ידעו שחטיפתה של קאמיל התאפשרה בגלל מחדל בנהלים של ג'פרסון, והנהלים אכן שונו, אבל אף אחד לא רצה להתעסק עם בנו של ראש העיר ושומרי הראש שהוא הציב כדי להגן על המטופלת שלהם.
אני חוזר לעבודה, ולקראת חמש בערב אני אוסף את דבריי ויוצא אל ההאמר שלי. אני מרופף את העניבה ומחייך לעצמי במראה הקדמית כשאני חושב על כך שבעוד חצי שעה אוכל לראות את קאמיל שוב.
*
"לא."
עד לפני רגע ישבתי על הכיסא שמול מיטתה של קאמיל, והיא ישבה על המיטה. אבל אז היא ביקשה שאנשק אותה, ושלא כמו בפעמים הקודמות, בהן היא עזבה את הנושא כשסירבתי, הפעם היא לא הרפתה. נעמדתי והתחלתי להסתובב סחור וסחור בתוך החדר, מושך בשיערי. לא הייתי מוכן. היא לא הייתה מוכנה. היום בו שכבנו רץ במחשבותיי ואני חש את הכאב המוכר בחזה שלי. קאמיל הסבירה את עצמה בבית החולים, ובכל זאת זה לא היה מספיק כדי למחוק את רגעי האימה שלי ושלה כשהיא התעוררה צורחת בזרועותיי.
YOU ARE READING
Crazy
Romanceטרביס גרייסטון חי את החיים הטובים. הוא הבן של ראש העיר סן פרנסיסקו, הוא עשיר, הוא חתיך והוא מתחיל התמחות חדשה במשרד עורכי הדין הכי מצליח בעיר. לא אכפת לו מאף אחד חוץ מעצמו, והוא לא נוטה להקדיש לשום דבר בחייו מחשבה שנייה. עד שהוא פוגש את קאמיל טיילר...
