פרק 28

7 2 0
                                    

בסוף אני ישן ברכב שלי כל הלילה מול ג'פרסון. זה לא נוח, אני גמור, היד שלי הורגת אותי מכאבים, אבל אני לא רוצה לעזוב. היום יום שישי, כך שאני לא עובד ואני יכול להמתין לשעות הביקור של ג'פרסון בלי לחטוף על הראש מאדם. אני נראה כמו רוח רפאים, עם זיפים בני יום, פנים חיוורות ומסומנות בדם במקום בו שפשפתי את פניי עם היד הדפוקה שלי, עיגולים שחורים מקיפים את עיניי ומסמלים את השינה המזעזעת שלי, העיניים האפורות שלי סוערות והבגדים שלי מקומטים כאילו.. טוב, כאילו ישנתי ברכב. אני גמור.

הלב שלי כואב כל כך שאני מרגיש שאני הולך לחטוף התקף לב במקום. פגעתי בקאמיל באופן שאני לא מבין, אבל השורה התחתונה היא שהיא נפגעה ממני. אני חייב להבין איך לתקן את זה. אני חייב לתקן את זה.

שעות הביקור מתקרבות, ובערך חצי שעה לפני שמבקרים מורשים להיכנס לבניין ג'פרסון אני קולט שהחולצה והפנים שלי נושאים עליהם ראיות מדממות לכאב הלב שלי. אני מחליף חולצה לטי שירט שהייתה בתא המטען שלי, מתעלם מכך שאני עם מכנסי חליפה מיום העבודה של אתמול, ואז שוטף את הפנים עם בקבוק מים וחובש את היד עם התחבושת מאתמול. אני שותה מעט מהבקבוק, מיחל שזה יהיה קפה ומייבש את פניי עם החולצה שהרגע הסרתי. אני נראה כמו הומלס.

אני צועד לכניסה של ג'פרסון וניגש לקבלה, שם עומד איליי קופר, נשען על דלפק הקבלה ונראה כאילו הוא ממתין רק לי.

"ישנת פה?" הוא מקמט את פניו בהבעת גועל קלה. אני עייף כל כך, המראה שלי הוא הדבר האחרון שאני שם עליו זין עכשיו. אני פשוט מהנהן.

"טוב, צר לי לאכזב, אבל קאמיל לא מוכנה לראות אותך יותר." הוא בכלל לא נשמע כאילו צר לו לאכזב אותי. עיניו נוצצות בשעשוע. טוב, הוא מעולם לא חיבב אותי.

אבל הידיעה שקאמיל לא מעוניינת לראות אותי כואבת כמו סכין בלב.

"אני צריך לדבר איתה." אני מגייס כל כוח רצון בשביל לא לפוצץ לו את הפנים באגרוף. הלוואי שיכולתי למחוק את ההבעה הזו מהפנים שלו.

"לא, אתה צריך ללכת. המטופלת הנחתה שלא לאפשר לך להגיע לכאן יותר." היא עשתה מה?

"תבקש ממנה. פאק, קופר, בבקשה. אני חייב לדבר איתה." אני מאבד פה מהכבוד העצמי שלי באופן וודאי, ופאקינג לא אכפת לי.

אני לא יכול לאבד אותה.

הבעתו הזחוחה מתרככת. "היא לא רוצה לראות אותך יותר, טרביס. אני מצטער." הכאב בלב שלי? אני מרגיש כאילו הוא עצום כל כך שאני עומד להתפוצץ.

"לא... לא. היא לא יכולה לעשות את זה. תגיד לה שאני כאן." היד ההרוסה שלי משפשפת את הלב שלי ואני אפילו לא מרגיש את הכאב ממנה. הרסתי הכל. הפחדתי אותה. היא שיקרה... הסקס... הרסתי הכל.

CrazyWhere stories live. Discover now