פרק 22: נחשה

969 77 22
                                    


קמתי בבוקר קצת יותר מוקדם מרזי, קמתי באיזה חמש בבוקר ואני עירנית כמו ילד קטן שאכל שוקולד. החיבוק הממכר של רזי גרם לי להישאר במיטה עוד שעה, אבל הרגשתי שאני מתחרפנת. אז השתחררתי מהחיבוק שלו ועברתי למצב ישיבה. אני עם החזיה והמכנס מאתמול, רזי לא שמע על פיג׳מה, או משהו בסגנון כי הוא פשוט עם בוקסר. מצחיק שהוא אמר לי שנהיה בחדרים נפרדים, הוא לא יכול לשחרר אותי לשניה.

קמתי מהמיטה ולבשתי בגדים נוחים יותר. ירדתי לקומה התחתונה והבית היה ריק ונקי. לא הייתי רוצה לגור בוילה כזאת, כי יש משהו חמים וכיפי בבית קטן, כמו שלי. אולי כי העיצוב בוילה הוא יותר מידי יוקרתי ולא נוח בכלל. שהייתי קטנה תמיד חלמתי לגור בבית מלא בציורים על הקירות וצבעוני כזה, לא עניין אותי העיצוב, רק שיהיה ביתי, נעים וצבעוני. בפנימיה בחדר ציירתי על הקיר פעם משעמום, שהמנקה ראתה את זה היא התלוננה והביאו לי עונש, להגיש עבודה במתמטיקה ולנקות את הציור שציירתי. מיותר לציין שאת העבודה אפילו לא התחלתי, את הציור בסוף המנקה ניקתה ואני סתם התבאסתי שאין לי איך לבטא את עצמי.

הכנתי לעצמי קפה טוב וישבתי בחצר. הדלקתי סיגריה וידעתי שאם מישהו מהחברה כאן ידע שאני מעשנת, הם יופתעו. הרי, בת שמעשנת? לא נשי בכלל. אבל איכשהו לרזי זה לא אכפת. אולי כי אני לא מעשנת הרבה בסביבתו, או כי הוא מחפש משהו שונה, משהו רענן, משהו כמוני. השקט שהיה נתן לי רוגע אמיתי, למרות כל הלחץ שנוצר בעקבות כך שיעקוב גילה עלי. אני מקווה שהכל יסתיים בטוב ולא אצטרך לסיים את המשימה שלי או למות במקרה הנורא מכל.

״בוקר טוב״
שירה הגיעה משום מקום עם בגדי ספורט.
״בוקר אור״
אמרתי לה בחיוך מזוייף. לא אהבתי אותה בכלל, הרגשתי שיש לה משהו עם רזי. אני לא קנאית, אבל יש לי הרגשה שיש בינהם קשר שונה, קשר אחר שאף אחד לא יודע עליו.
״את רצה?״
אני שואלת במילמול.
״לפעמים, את יודעת צריך דרך לפרוק את החיים״
היא מילמלה וצחקתי.

״תמיד צריך לפרוק״
ציינתי ושירה התיישבה מולי בקורסא.
״יש שתי דרכים שאני מכירה לפרוק״
היא הוסיפה וחייכתי אליה.
״אני מכירה דרך אחת״
אני מנסה להוביל אותה למשהו שאני חושדת בו.
״אז את גם חלק מהעסק של רזי?״
שירה שאלה אותי במבט מחשיד.
״נראה לי שכן״
אני אזרום איתה, גם ככה אוטוטו יעקוב עולה עלי והלך על החיים שלי. לכן, אני חייבת קלף מיקוח ויש סיכוי ששירה תביא לי אותו.

״כל השבוע לא היה עבודה, רציתי למות״
היא מילמלה ביאוש.
״דווקא אני עבדתי״
שירה הסתכלה בחשד על דבריי.
״איך? רזי עושה שבוע כן, שבוע לא. את יודעת בשביל שלא יחשדו. בסופו של דבר העסק תלוי גם בגברים״
הוצאתי את הטלפון וישר נכנסתי להקלטות, התחלתי להקליט את השיחה כי יש סיכוי ששירה כאן פותחת סודות מדינה.

״מה זאת אומרת? אני פשוט חדשה בעסק״
חייכתי אליה.
״את יודעת, רזי הוא הכי חזק בתחום, כל העשירים מגיעים אליו. אבל לפעמים גם לעשירים יש קריזות, אם מישהו יעלה שהם הולכים לזנות, הלך על החיים שלהם. אז רזי עושה שבוע כן, שבוע לא, בשביל למתן הכל״
מה את אומרת לי עכשיו? אין לך מושג איזה מכרה זהב.
״רזי מתעסק בזנות?״
שאלתי אותה בבילבול.
״ברור, מה יש לך אני עושה מזה בוחטות״
שירה אומרת לי בחיוך.

סוכנת-בוגדת.Where stories live. Discover now