סוכנת-בוגדת.

פרק 45: סיבה אחת

איך בסוף אני נדפקת מכל הסיפור הזה? הרי אני אוהבת את רזיאל, איך אכניס אותו לכלא ככה? ברור שנפגעתי ממנו, אבל לא יכולה להסביר כמה המחשבה שהדינמיקה בנינו תסתיים לה, הורגת אותי. אבל אני יודעת שיעקוב צודק, לרזיאל לא אכפת ממני, פשוט היום לא היה לו נעים ממני בכלל, שיקר לי מלא בגלל שפחד להגיד לי את האמת, שהוא המשיך הלאה. אפילו ליאן שהוא יודע שהיא שונאת אותי, הייתה היום בבר, כי רזי המשיך הלאה, ביומיים הוא שכח ממני.

״בחיים לא היה לנו חדר כזה ענק״
דולב אמר שפתח את דלת חדרי.
״השירותים יותר גדולים מהחדר שהיה לנו בפנימיה״
הוא הוסיף בהתלהבות ולי כל זה לא הזיז בכלל.
״מי הגאון שחשב על מקרר בחדר? את יודעת כמה שוקולדים מהדיוטי דחפתי לשם? זו רמת חיים אחרת מיאה, איפה הימים שהיינו גונבים שוקו במכולת״
דולב פתח את המקרר בחדר והוציא משם פחית של מיץ מנגו ולא היסס לשתות.

״מה הפרצוף החמוץ?״
דולב שאל והתיישב על המיטה החדשה שלי.
״הוא בגד בי דולב״
הדמעות יצאו מעצמן, משום מה הרגשתי בנוח ליד דולב.
״מי הוא שתבכי בגללו מיאה?״
הוא חיבק אותי כמו פעם.
״אני באמת אוהבת אותו והוא שכח ממני תוך יומיים״
למה אני מתנהגת כמו ילדה?
״הוא לא מיאה״
דולב יגיד הכל בשביל להרגיע אותי.
״הוא כן, אל תחפה עליו כי הוא היה הבוס שלך״
התגעגעתי ללבכות לו על החולצה ככה.

״הוא לא מיאה, אני רציני איתך״

״דולב די פשוט תתמוך בי, אל תוסיף עוד שקרים״
ניגבתי את הדמעות.
״אני לא משקר מיאה, זו התוכנית של יעקוב״
מה הוא ממשיך לשקר?
״הוא גרם לאברג׳ל לחטוף אותך ושילם כסף בשביל אנאל שתפתה את רזיאל״
לא נמאס לו?
״מה אתה מחרטט אותי״
הדמעות קצת הפסיקו, כי היה בי פתח של תקווה שאולי זה נכון.
״שלשום אנאל הייתה כאן, יעקוב אמר לה שתחזור לחיים של רזיאל. הוא לא בגד בך, היום בצהריים אנאל התקשרה ליעקוב ואמרה לו שהיא ניסתה אבל רזיאל דחה אותה ואמר לה שנגמרו הימים איתה ושאת הרבה יותר חשובה לו״

אני מסתכלת על דולב בהלם מוחלט. למה שיעקוב יעשה לי דבר כזה? הוא אמר לי שהוא תמיד יהיה בעדי ויתמוך בי, למה שירצה לתמרן אותי?
״למה לו?״
שאלתי בחשד וחשש ענק מלדעת את האמת.
״תראי איך אותך, איך את מגיבה, את אוהבת אותו מיאה, יעקוב לא רוצה שתאהבי אותו, הוא רוצה שתכניסי אותו לכלא״
לא אכפת לו מכלום כנראה, אכפת לו רק איך לעלות עוד רמה בעולם הפשע.
״תקשיבי, אני עוד מנסה להבין מה קורה כאן ואיך ברגע יש לי אבא והנה אחותי לידי. אבל אני לא מחשיב אותו עדיין בתור אבא שלי, במיוחד לא אחרי שראיתי איך הוא מתמרן אותך. מיאה, רק אותך אני מכיר בעולם הזה, את המשפחה היחידה שלי ולמרות שעשיתי לך קטע מסריח, באמת זה היה מחוסר ברירה״
הוא מנסה לגרום לי לסלוח לו עכשיו?

״דולב, סתום את הפה ותעזור לי לצאת מכאן״
יעקוב הולך להצטער על כך.
״איך?״
גילגלתי עיניים.
״מה איך? אתה גר פה כמה ימים, לא אני״
התעצבנתי ממש.
״תעני לו, הוא יעזור לך״
דולב אמר שהטלפון צילצל והשם רזי הופיע על המסך.