אין לי מושג, אין לי מושג מה ללבוש, אין לי מושג איך הגעתי למצב הזה, שאני ממש סוכנת, אשכרה מחוברת לי אוזניה ואני צריכה לפעול כאילו אני לא משחקת דמות עכשיו. כלומר, אני משחקת את עצמי, עם קצת שינויים. איציק כבר הספיק להתקשר ולצעוק מאושר שהגענו ביום יומיים להישג מושלם, הוא טען שהערב אהיה בלי אוזניה, רק את הרמקול הרגיל והפיצפון שאין לי מושג כמה הוא מועיל. כמובן שהוא לא שכח להגיד לי שמה שעשיתי לא יחזור על עצמו, הוא אמר שאם אני אעשה זאת שוב כל המשימה מבוטלת. אבל אני לא מבינה מה הוא ציפה, שאני אכנס למשרד ומה? מה הוא יגיד לי שם? אני לא מוכן שתעבדי? תלכי מפה זה המקום שלי? מה ? כאילו לאן זה יכל להוביל? חוץ מכך, שעמדתי על שלי, שמתי עליו זין, הוא שיחק אותה הבוס, אמר לי כנסי למשרד כאילו בא לאנוס אותי.
כרגע אני מתלבשת, בהוראה של שרון ולפי הפסיכולוגיה בשקל שלו, הכי מתאים שמלת מיני שחורה ונעלי עקב שפיציות, בטענה שהשמלה האדומה מאתמול עשתה את העבודה וצריך להרגיע. לא כל כך היה אכפת לי מה אלבש אז כמובן שהקשבתי לו. התאפרתי כנהוג והתיישבתי בסלון וחיכיתי שיבוא. אני גרה לבד, אני חיה לבד, הכל אצלי לבד, לכן תמיד שאני חוזרת מהעבודה אני נזכרת שאין לי חיים בעצם, שאני בודדה, בדיוק כמו עכשיו, יושבת לבד ומחכה לרזיאל בוחבוט. אני ילדת פנימייה, אני רגילה לביחד, לישון עם עוד שותפה בחדר, לריב לצחוק, לרכל.
צפירה מהכביש למטה גורמת לי לקפוץ מהמחשבות.
אני יוצאת מהבית לא לפני שנעלתי אותו, יורדת במדרגות ויוצאת מהבלוק באלגנטיות, רזיאל יושב במכונית, מכאן אני קולטת את המכופתרת הלבנה שלו. כשאני נכנסת למכונית הוא מסתכל לי לעיניים.
״היי,״
אני אומרת בקול נשי ומחייכת אליו.
״תגידי איך זה שאת ככה?״
רזיאל שואל אותי במבט חשוד.
״איך ככה?״
אני שואלת בחוסר הבנה.
משפט מחמאה בעוד שלוש שתיים אחת,
״ככה יפה,״
רזיאל אומר בפשטות.
״די אני עוד אסמיק״
אני אומרת לרזיאל בציחקוק.
״את כאילו גרה כאן?״
רזיאל שואל אותי.
״לא, סתם התארגנתי שם ובאתי״
אני אומרת בציניות ורזיאל מצחקק ומתחיל לנסוע.
״אני אסביר לך למה, זאת שכונה של זקנים. לא רואה כאן שתי נערות חיות ביחד״
רזיאל באמת מסביר ואני מסתכלת עליו.
״אני גרה לבד,״
אני אומרת בשקט.
״וואלה?״
רזיאל שואל בחשד.
״כן, השכירות נמוכה ומשתלמת, התחברתי לשכנים שלי, כולם זקנים ומתוקים״
אני אומרת בציחקוק.
״ואיך את מתפרנסת?״
רזיאל שואל אותי.
״מלצרית, עכשיו ניסיתי ברמנית אבל קצת קטעת את זה״
אני מציינת.
״אל תדאגי את תקבלי בסוף הערב את כל הכסף שיכלת לעשות היום״
רזיאל קובע.
״מה? לא, מה פתאום, אם אני לא עובדת אני לא יכולה לקחת ממך כסף״
אני קובעת.
״אני מבין שיש לי כאן עסק עם מישהי מוסרית,״
רזיאל קובע.
״אז איפה את ממלצרת?״
הוא שואל בחשד.
״בשיפודיה,״
אני אומרת.
״זה ממש ביציאה של העיר, אם אתה לא מכיר״
אני מוסיפה, משחקת אותה כאילו אני לא יודעת שהוא הבעלים של המסעדה.
YOU ARE READING
סוכנת-בוגדת.
Aksiכשהחיים לא מחייכים אלייך, את תעשי שהם יחייכו אלייך בכוח. מיאה, יתומה שעברה מפנימיה לפנימיה עם אחיה הגדול, ששניהם התדרדרו לסמים, אך כאשר אחיה עוזב את הארץ היא עושה את הצעד המשמעותי בחייה, והופכת לשומרת חוק. החיים מגלגלים ומכים אותה מכל מקום אפשרי, אב...
