פרק 25: חלומות

996 82 13
                                    


״חברים אני רוצה את העבודות לחמישי, לא לשכוח את כל החלקים״
המורה החופרת הזאת צעקה כאשר הצילצול נשמע וכולם החלו לארוז את הדברים שלהם. יצאתי למסדרון, יודעת שמעכשיו הכל יהיה שונה, כי רזי מחכה לי מחוץ לבית הספר בשביל לקחת אותי אליו לבר ולהנות בתור זוג שמתחיל רק לצאת.
״מיאה״
צעקה גברית גרמה לי לסובב את ראשי לכיוון גל ברזני, החתיך האמיתי של בית הספר.

״ברזני, במה זכיתי בכבוד?״
אני שואלת אותו בחיוך.
״מה שמעתי התחלת לצאת עם בוחבוט?״
אני מחייכת לדבריו של גל.
״אני מבינה שיש לי עסק עם רכלנים״
אני מציינת כאשר שני חברים של גל נצמדים לשיחה שלנו.
״אז זה נכון או לא?״
ברזני ניסה לזרז אותי, מה שעוד יותר גרם לי לצחוק.
״תקדם ברזני, תקדם״
אמרתי לו בגילגול עיניים והמשכתי לכיוון היציאה.
״נו מיאה, מה את סנובית?״
גל לא מתייאש והולך אחרי.

״רק תגידי אם זה נכון או לא״
הוא כמו קרציה.
״מה אכפת לך?״
אני שואלת בחשד.
״תגידי אם את יוצאת איתו ואחר כך אספר לך״
אני מגחכת לדבריו.
״אתה עושה איתי משא ומתן?״
אני מזלזלת בו.
״נו באמא שלך מיאה״
ברזני ידוע בתור החתיך של בית הספר, אבל האם יודעים גם שהוא קרציה אמיתית?

״אל תתעסק בזה גל, תעשה לי טובה, אל תיכנס למקומות האלו. זה לא כמו בסרטים״
זה באמת לא כמו בסרטים.
״אז תעני לי, יוצאים או לא?״
אני נאנחת ביאוש בעקבות הטימטום שלו.
״תראה בעצמך״
אמרתי לו שיצאנו משער בית הספר וקלטתי את רזיאל עומד מחוץ לג׳יפ השחור שלו, מסתכל אלי בחיוך ומדבר בטלפון.
התקדמתי אליו והתעלמתי לחלוטין מגל, מאמינה שהוא הסתכל בהלם על המחזה שהולך להתרחש כאן.

״ממש כמו אבא שלי״
אמרתי לרזי בציחקוק והוא גילגל עיניים.
״בואי בואי לפה, אני אראה לך מה זה אבא״
רזי אוחז בידי ומצמיד אותי אליו, כך גם השפתיים שלנו נצמדות.
״אתה מראה חולשה בציבור רזי, תיזהר״
לחשתי לו אחרי הנשיקה.
״כנסי לאוטו ימשוגעת״
רזי מביא לי עוד נשיקה ועוקף את המכונית ונכנס לתא הנהג. אני מעבירה מבט על הילדים בבית הספר שנועצים בי מבטים סקרניים. עיני נופלות על גל, אשר מסתכל עלי בהלם, אני מנופפת לו לשלום ונכנסת לאוטו.

״למי עשית שלום?״
רזי שואל כאשר יוצא מהחנייה ומתחיל בנסיעה.
״סתם, ילד מהשכבה שבהה בהלם עלינו. שאני אבין רגע, אתה מוכר בתור עבריין בבית ספר שלי?״
אני מעבירה נושא באלגנטיות ורזי מצחקק.
״בואי נגיד שנתנאל עשה כמה בעיות בבית ספר אז כולם מכירים אותי״
רזי משתף ואני מצחקקת.
״הוא כבר לא מגיע לבית ספר״
אני קובעת ורזי מהנהן.
״אני גם צריכה להתחיל להבריז, מה זה אני סתם משתעממת שם״
אני קובעת ופותחת קצת חלון.
״חיים בית ספר זה בולשיט, חוץ מכך, אני אסדר אותך בחיים, אל תדאגי״
את האמת שאני כן מודאגת, כי אני גם אסדר לך חיים, חיים בכלא.

סוכנת-בוגדת.Where stories live. Discover now