פרק 14: את שלי

950 96 15
                                    


״אתה מקנא אה?״
אני שואלת אותו ברוגע, עייפה כל כך אחרי העבודה בשיפודיה.
״מה קשור עכשיו מיאה, באיזה קטע את נותנת לאדם מסומם להוביל אותך לשירותים? יש לך מושג מה זה עשה ועושה לי בגוף? גרמתי לו לסבול כל כך שתאמיני לי הגיהנום זה משחק ילדים ליד מה שעשיתי לו. את לא מבינה בכלל את הכוח שיש לך בידיים. כל מי שיגע בך אני אשפד אותו מיאה, הוא לא יראה עוד אור יום״
אני קצת נרתעת מהמילים שלו.

״אבל אמרנו בלי התחייבויות״
אני אומרת בשקט.
״בתחת שלי בלי התחייבויות מיאה, את שלי עוד לא הבנת את זה? אני נתתי לך ללכת ואת חזרת, אני אמרתי לך שאין דרך חזרה ואת המשכת להישאר שם. מה נראה לך שאני אתן למישהו להטריד אותך מול הפנים שלי ואני אשתוק?״
הוא מאבד את זה.
״אתה לא עומד במילה שלך״
אני מציינת עובדה.
״את לא עומדת במה שקבענו״
הוא מחזיר לי באותה נימה.

״אני בדקתי אותך רזיאל, כנראה שהבנתי מלא דברים הרגע״
אני אומרת לו.
״אתה אמרת לי שאם יקרה משהו אתה תגיע, רציתי לבדוק אם אני יכולה לסמוך עלייך, שבאמת אין בנינו שם התחייבות. והנה עובדה, זה עבד. אתה לא עמדת במילים שלך.״
אני עומדת מולו במבט רציני.
״אני מבקשת ממך, תעזוב אותי, תתייחס אלי כמו אל כל עובדת כאן ותתן לי להתפרנס בשקט. אני לא מחפשת מישהו שיתנהג אלי כאל זונה. אני מחפשת מישהו שיכבד אותי ושאני מתכוונת יכבד אני מתכוונת לכך שלא ילך לבנות אחרות אחרי שהיה איתי״
רזיאל שותק, נראה שהוא מבין את דברי.

״שיהיה לך לילה טוב רזיאל״
אני אומרת, עוקפת אותו ומתכוונת לצאת מהדלת אבל הוא תופס את ידי ומונע ממני להמשיך ללכת, אני מסתובבת אליו ומסתכלת עליו בשאלה.
״הכסף שלך על היום,״
רזיאל מודיע לי כאילו שכחתי.
״אני לא צריכה שתשלם לי על זה, מספיק ביישת אותי, אם תשלם לי על זה באמת ארגיש זונה״
אני קובעת, משתחררת מאחיזתו ויוצאת מהבר שלו בביטחון רב.

כשאני יורדת לקומה התחתונה אני נתקלת בגוש שרירים כי אני מודה הסתכלתי על הריצפה.
״תסתכלי לאן את הולכת ילדה״
אני מרימה את ראשי ופוגשת את יעקוב אלבז, יש לי צמרמורת בכל גופי, הוא מסתכל עלי בבילבול ואני שותקת, זה הוא, אבל אסור שאף אחד ידע, אז אני מהנהנת בראשי, אומרת ״סליחה, טעות שלי״ עוקפת אותו ויורדת לקומה התחתונה במהירות. אני מקווה שלא שם לב, כל כך מקווה שהוא לא הבין, מקווה מאוד.
יעקב אלבז הוא אחד מאנשי הפשע המבוגרים בעיר, אך הוא כל כך מלא שרירים שהייתי נותנת לו שלושים וחמש.

אני מגיעה למטבח, כבר רואה את היציאה והנה, אני שם אני יוצאת ומרגישה הקלה. זהו זה רזיאל בוחבוט, שום שומר לא ימנע ממני לצאת מהבר הזה, אני עוד אראה לך מה זה. אני תופסת את המונית הראשונה שאני רואה ונוסעת הישר אל המועדון של הסבים והסבתות, בו יש לאיציק לי ולשרון חדר סודי. העניינים נהפכו לרגישים מידי, אנחנו חייבים להיות זהירים יותר מתמיד. תכף כבר הפגישות הקטנות האלו לא יהיו לנו, זה יהיה אני מול רזיאל.

סוכנת-בוגדת.Where stories live. Discover now