סדרות או לא להיות

Stranger Things

הסדרה הזאת כבר עשתה מספיק שם לעצמה כאחת מהמצליחות ביותר של נטפליקס, והיא יותר מראויה לפי דעתי להיכנס לרשימת הספרים בספר הזה. 

גיל צפייה מומלץ: 13+

ז'אנר: מדע בדיוני, אימה, דרמה, אקשן

מספר עונות ופרקים: 3 עונות, 25 פרקים בסה"כ, יש טיזר לעונה 4 אבל בגלל הקורונה יש דחייה בתאריך היציאה של העונה

כמה זמן פרק?: כ-50 דקות בממוצע

היכן ניתן לצפות?: אתר סדרות, Netflix

אזהרות מיוחדות: אלימות, מפלצות (לפחדנים), שפה גסה, עישון ושתיית אלכוהול, אמריקאים (אל תגידו שלא ציפיתם לאזהרה הזו).

מעט על הסדרה: בשלהי שנות ה-80 של המאה הקודמת, בעיירה קטנה באינדיאנה ששמה הוקינס, דברים תמיד היו קצת משונים למרות השגרה הרגילה. אזור מגודר שאין להיכנס אליו היה שייך לממשלת ארצות הברית, מעבדת חקר קטנה ותמימה כהסוואה לניסויים גדולים בהרבה ממה שתוכלו לתאר. אולי זה לא נשמע כמו כזה ביג דיל, הרי הממשלה מסתירה דברים מעיני אזרחיה כל הזמן, אבל הניסויי הספציפי הזה פתח את הדלת לגילויים מרעישים לא מהעולם הזה... מילולית.

אל תוך הטירוף נבלעים 4 חברים המתגוררים בהוקינס- מייק, דסטין, וויל, ולוקס- שעסוקים בעיקר בלשחק ב-'מבוכים ודרקונים' בזמנם הפנוי, ולתקשר אחד עם השני דרך ווקי-טוקי. הם אכן נשמעים כמו חבורת חנונים, וזה בדיוק מה שהם, אבל זה לא העיקר בסיפור שלהם. אחרי יום סוער של הרפתקאות, קרבות, וקוספליי (עוד לפני שהוא היה מגניב), 3 מתוך 4 הילדים חזרו לביתם על האופניים- ורק 2 מהם הצליחו לחזור הביתה בשלום. למחרת וויל הוגדר כנעדר, ונעלם ללא כל עקבות שיכלו לרמז מה קרה לו. 

במקביל, דמות חדשה הופיע בהוקינס- ילדה קטנה ומפוחדת בעל שיער קצוץ שאף אחד לא מכיר, המנסה לברוח מגורם כלשהו. לכל אחד אחר היא נראית כמו ילדת חסרת בית מורעבת שצריכה עזרה, אבל לא תרצו להתעסק איתה כאשר היא תוכל לעשות כמעט כל דבר מעבר לגבול התפיסה האנושית שלנו בכוחות המחשבה. 

עם מעבדת מחקר סודית של הממשלה, ילד נעדר, וילדה בעל כוחות פסיכוקנטיים, נוצרת הרפתקה מופלאה בעקבות גילוי האמת של מה באמת קורה במעבדת הממשלה בעיר הקטנה והתמימה לכעורה, ואילו סודות אפלים מוסתרים בעולם שמעבר לשלנו. 

ה-X פקטור של הסדרה: אני לא יודעת אם גם אצל אחרים זה ככה, אבל אם יש משהו (במקרה שלנו זה סדרה) שהרבה מאוד אנשים מתלהבים ממנו וממליצים עליו, אני עושה בדיוק ההפך ומנסה לשנוא ולהתרחק מזה כמה שיותר. זה מעין חוק טבע שתקף כמעט להכל אצלי, ואני מאוד השתדלתי לעמוד על העיקרון הזה גם עם הסדרה הזאת שכל החברים שלי חפרו לגביה ואמרו ש-'אני חייבת לראות את זה!'. אם לא ניחשתם כבר, נשברתי תחת הלחץ, ואני חייבת לציין שהפעם אני מסכימה עם הדעה הרווחת (לשם שינוי).