F4 ~taekook~ {bxb}

20 ~{כאב}~

(לא קשור לפרק אבל תישמעו את השיר הזה, שיר מהמם,באמת) 👆 )זה שיר כלכך יפה, אני שרופה עליהם😎:-:
אין על EXO😂💜

(אני אשכרה יושבת על המיטה שעה מתלבטת עם לעלות את הפרק הזה או  לא, אני לא צוחקת)

————

״האא, תקשיב טאה אני- אני לא יודע איך להגיד את זה אבל- יש לי רגשות אליך״

לא ידעתי מה להגיד, פשוט עמדתי שם חסר מילים.

״תקשיב טאה אנ-״ לא נתתי לו לסיים בכך שנישקתי אותו, ‏הוא היה המום, אני לא יכול להאשים אותו כי גם אני הייתי. הוא לאט לאט הסתגל לנשיקה, הנשיקה הייתה עדינה, לאחר כמה זמן שיחררנו מחוסר אוויר.

״אנ-״ פשוט לא ידעתי מה להגיד, עמדנו אחד מול השני במבוכה לא יודעים מה להגיד, אני לא יודע למה עשיתי את זה בכלל, אולי זה מהגעגועים לג'אנגקוק? או שאני אולי באמת מרגיש משהו לבוגום?

זה בתוח הראשון!

אבל למה שאני לא יתן לזה הזדמנות? אני לא יודע מה הולך ליקרות, אולי משהו טוב יצא מי זה?.

~לאחר שלושה שבועות~

אז אני ובוגום כבר ביחד שלוש שבועות, הוא נחמד והכל ואני אוהב אותו, אבל כחבר לא כבן זוג, אני מפחד להגיד לו, שלא יפגע, כי הוא ממש דאג לי כל שלושת השבועות האלו, ואני לא רוצה לישבור לו את הלב, אבל מצד שני, אני מתגעגע לג'אנגקוק, חשבתי שאולי אם אני יהיה עם בוגום אז אני ישקח ממנו אך ההפך זה רק החמיר את המצב, זה גורם לי להתגעגע אליו יותר, לנשיקות שלו, למגע שלו, לכינויים שהוא היה נותן לי, אני מתגעגע לכל דבר שקשור אליו, אבל הוא המשיך להתלהם ממני, כאילו הייתי אוויר, הוא אפילו לא מסתכל עלי.

קיבלתי אתמול הזמנה לאירוסים שלו ושל סו לי היון, איככ אפילו לא באלי להגיד את השם שלה מרוב שהוא גורם לי להקיא,

בהתחלה לא רציתי ללכת אבל יונגי, הוסוק ונאמג'ון הכריחו אותי, אז אמרתי להם שאני יבוא אבל לא לבד, שאני יביא את בוגום איתי והם הסכימו.

השעה הייתה 8:29 והאירוסים מתחילים ב9:00 מה שאומר שנישאר לנו חצי שעה להיות שם.
זה כואב, כואב לדעת שלא תוכל להיות עם אהבת חייך כמו שרצית, ותצטרך ליראות אותו עם משהי אחרת, בחיים לא הרגשתי כאב כזה גדול

כמה דמעות ירדו במורד לפניי ״בייבי אתה בסדר?״ שמעתי את בוגום אומר והנהנתי במהירות, לא רוצה שהוא יחשוד במשהו, אני לא רוצה  שהוא יפגע ביגלל שאני אגואיסט ושאני אשכרה יוצא איתו רק ביגלל השיברון לב שלי, זה לא מגיע לו, מגיע לו משהו יותר טוב ממני.

עשינו את דרכינו לאולם, אני כל הדרך חשבתי עם כדי לי פשוט להסתובב חזרה ולחזור הביתה, אבל משהו עצר אותי אני לא יודע מה, אולי כי אני רוצה ליראות אותו? אני כבר לא יודע, אני לא יודע כלום, הגעגוע הזה כבר שיגע אותי.

עמדנו בכניסת האולם מסתכלים על כל האנשים שחייכו כאילו זה הרגע הכי מרגש בחייהם, אך אצלי זה היה ההפך, יכולתי להרגיש את רגליי רועדות, נשכתי את שפתי התחתונה מכאב.

״אתה בתוח שאתה בסדר בייב?״ בוגום שאל אותי ושילב את ידנו יחד והנהנתי במהירות ״אני בסדר על תדאג זה סתם כאב ראש״ אמרתי לא מעז להסתכל עליו, משפיל את פניי.

לאחר כמה דקות שמתי לב שיונגי, הוסוק ,נאמג'ון וג'ין שכנראה בא עם נאמג׳ון, התקרבו לעברנו,

״היי ג'ין״ אמרתי וחיבקתי אותו ״איך התינוק?״ שאלתי ונגעתי בביתנו הטיפה נפוחה, ״בסדר, קשה, אבל שווה את זה״ ג'ין אמר וחייכתי באילוץ, באמת שאני שמח בישבילו אבל ברגע זה לא ניראה לי שאני יכול לשמוח, ביקר לא ברגע הזה.

ראיתי את ג'ימין מתקרב לעברנו, הוא רץ לכיווני ונתן לי חיבוק מוחץ, ״היי ג'ימיני״ אמרתי והוא ישר הסתכל עלי עם מבט דואג , ״אתה בסדר?״ ג'ימין שאל והנהנתי ״אתה יכול ללכת ליפני שיהיה מאוחר מידי אתה יודע?״ הוא אמר הנדתי בראשי לשלילה ״אני בסדר על תדאג, וגם זה לא מחובד לבוא וללכת שאפילו הטקס לא התחיל״ אמרתי והוא הנהנן וכמה דמעות ירדו מעניו ״היי למה אתה בוכה?״ שאלתי אותו והוא אמר ״כי אני דואג לך, ואני יודע שכואב לך, ואני יודע כמה אתה אוהב אותו, ואני לא ריצה שתיפגע״ מחיתי כמה דמעות שנפלו במורד פניו ״היי, על תדאג אני בסדר, עכשיו בוא נעביר את האווירה הגועלית הזאת ותספר לי קצת חדשות טובות, טוב?״ אמרתי והוא הנהנן ״בוא״ הוא אמר ומשך אותי אחריו ״לאן?״ שאלתי ״אני צריך לספר לך משהו״ הוא אמר ורק הנהנתי בעודי הולך אחריו.

ניכנסנו לשירותי הבנים וג'ימין נעל אחרנו ״הכל בסדר?״ שאלתי הוא הניד בראשו ״מה קרה?״ שאלתי

״אני-״

אני- אני בהריון טאה״

הייתי בשוק, אבל כלכך שמחתי בישבילו
״זה טוב״ אמרתי והוא הנהנן, ״אבל יש בעיה״ הוא אמר

״מה?״ שאלתי

״אני מפחד להגיד את זה ליונגי, אני מפחד שהוא לא יקבל אותו, את הילד שלנו, ואני לא רוצה שהילד הזה יגדל בלי הורה אחד, אני לא רוצה שהוא יעבור את כל זה״ ג'ימין אמר ודמעות החלו להרטיב את פניו הלחות, ״היי, על תדאג הכל יהיה בסדר, אני בתוח שהוא יקבל אותו, והוא יהיה שמח״ אמרתי מנסה לעודד אותו,
״אולי תלך לספר לו עכשיו?״ שאלתי והוא הנהנן ״אוקי, תודה טאה״ הוא אמר ונתן לי חיבוק ויצא מהשורותים לכיוון יונגי.

נ.מ ג'ימין:

עשיתי את דרכי לכיוון יונגי, פחדתי, פחדתי מהתגובה שלו, אני לא רוצה שהילד שלנו יסבול בגלל זה

״יונגי״

״כן בייבי״

״אני יכול לדבר איתך רגע״

״כן בתח בייבי״

״אוקי בוא לבחוץ״ אמרתי והוא בא אחרי

ישבנו על אבן גדולה שהייתה שם מאחורי האולם, המקום היה שומם, זה היה רק אני והוא

״הכל בסדר בייבי?״ הוא שאל וכמה דמעות זלגו מעניי ״בייבי בכל בסדר? על תבכה״ הוא אמר ומשך אותי לחיבוק

״תספר לי מה קרה״ הוא אמר והנהנתי

״יונגי אני- אני-״

עוד כמה דמעות ירדו במורד פניי

״אני בהריון״

———

ןדיגוריגצגרחכךדת