F4 ~taekook~ {bxb}

4 ~{נקמה}~

זה היה יום קריר, התהלכתי לי לעבר בית הספר, מחשבות החלו ‏לתקוף את מוחי, זכרונות מיום ליפני ‏הציפו את ראשי בעודי מנסה ‏לשכוח אותם ללא הצלחה, היתה בי תקווה, אור קטן, שכל מה שג'מין אמר היה לא נכון, ׳מה אם באמת כל מה שהאחרים עברו אני יעבור?׳ שאלתי את עצמי, אך ידעתי שאין עדיין תשובה אז התעלמתי.
‏ ‏

הגעתי למתחם בית הספר, מחפש עם עניי את ורוד השיער ללא הצלחה, פשוט החלטתי להתקדם לעבר הכיתה אולי אראה אותו בדרך, כשניכנסתי לכיתה ‏שמתי לב שכולם נעצו בי מבטים, חלקם צחקו כאילו משהו הולך לקרות, כשהתקדמתי לעבר מקומי שמתי לב ששולחני לא נימצא, ״מחפש משהו?״ אמר ׳מינ-ג'ון׳ ה׳פאקבוי׳ של הכיתה בעודו מתהלך לעברי, ״האחמ״ מינ-ג'ון ‏גיחך בגרונו מצביע על השולחן שנח לעד דלת הכיתה, רכנתי לאט לאט לעבר השולחן, בדיוק על השניה שבאתי לקחת את השולחן, השולחן רכן טיפה אחורה, לקחתי עוד צעד קדימה כדי לתפוס אותו, אבל השולחן רכן עוד כמה צעדים אחורה, כאילו מישהו מושך אותו או משהו, זה נמשך ככה לכמה דקות, כל הכיתה פשוט באה אחרי וצחקה בעודי מנסה לתפוס את השולחן הארור, התהלכתי אחרי השולחן עד למסדרון בית הספר, עשיתי עוד צעד אחד לעבר השולחן ותפסתי אותו בהצלחה רבה, חיוך עלה על פני על כך שהצלחתי סוף סוף לתפוס את שולחני הארור, אך החיוך נימחק ישר כששמתי לב שכל השכבה עומדת מסביבי במעגל לאחר כמה שניות של מבטים בין כולם, הם אחלו לזרוק עלי ביצים, אחד ועוד אחד ועוד אחד, ידעתי, ידעתי למה!, ג'ימין לא שיקר, ‏הייתי כלכך שקועה במחשבותי שלא שמתי לב ששפכו עלי גם קמח, פשוט לא יכלתי לקחת את כל הבושה הזאת, אז פשוט צעקתי ״זה כל מה שיש לכם, האא?״ אבל ישר ‏התחרטתי כשהם התחילו ‏לשפוך עליי מים, והינה, הינה ראיתי את אותו פרצוף שטן שוב, פשוט לא יכלתי להסתכל עליו, רציתי לבכות אבל לא רציתי לצאת פחדן מול כולם, אז סבלתי בשקט, משחק את עצמי קשוח, כאילו זה לא מזיז לי, אבל זה לא נכון, זה כאב, זה כלכך כאב, בלב, לא כאב לי עלי, ממש לא, כאב לי עליהם, על איך שהם מתנהגים, ״אמרתי לך, שזה עוד לא נגמר, כי זה אפילו לא התחיל,״ שמעתי קול קרוב אלי אומר, הרמתי את ראשי פוגש בעיניו,בעניים שהכי לא רציתי ליפגוש עכשיו, ׳של ג׳אנקוק׳, אבל מה יש לי לעשות חוץ מלעמוד שם ולספוג את הכאב הרב שתקף אותי, ״מה אתה רוצה?״ אמרתי מנסה לשחק את עצמי קשוח אבל זה לא ניראה כאילו ‏עוד מעלותו קנה את זה, הסתכלתי לו ממש בתוך העניים, היה לו מבט טיפה קריר וטיפה קשוח, מבט שאי אפשר היה ‏לפענח, כל כך רציתי לפענח את מבטו אבל לא אני לא יוכל להיכנע בכזאת קלות, ״ממך?, כלום, זה ניקרא נקמה״ הוא אמר בכוונה מדגיש את המילה ׳נקמה׳ ולוקח כמה צעדים אחורה ועוזב את המקום אם חיוך ממזרי על פניו, כולם נעצו בי מבטים, חלקם צחקו, חלקם התלחששו, אבל לבסוף הכל נגמר, הם פשוט עזבו את המקום כאילו כלום לא קרה כאילו אף אחד לא נפגע, וזה יותר כןאב.

-

נכנסתי למקום העבודה מחפש את ג'ין בעניי, רואה אותו במטבח מבשל את האוכל ללקוחות, ״״היי ג'ין״ אמרתי מתקרב לעברו, ״אוו, טאה, תגיד למה עזבת אתמול אחרי חמש דקות שהגעת בלי להגיד כלום? ולמה אתה נראה כאילו רצו להכין ממך לחמניות מתוקות האא? ומה קורה לך? אתה מתנהג מוזר בימים האחרונים״ שאל אותי ג'ין מעביר את מבטו בהלם על כל גופי, הפעם החלטתי לספר לו, אני לא רוצה לשקר לו הוא ההיונג שלי, ״אוקי, אני יספר לך״ אמרתי ופשוט הסברתי לו את כל מה שקרה בימים האחרונים, על ג'ימין ועל F4, הןא היה בהלם, אני מבין אותו זה באמת חתיכת סיפור, ״וואו, אתה עברת את כל זה?״ הוא שאל והנהנתי בחיוב, ״יואו מסכן שלי, בו לאמא״ הוא אמר בהומור ורכן לחיבוק, והתחלתי להכות אותו קלות ״האהאהא, מצחיק״ אמרתי מתפוצץ מצחוק, נותן לו עוד מכה קטנה על הכתף ״אחח למה זה היה טוב?״ הוא אמר, ״סליחה אמא״ אמרתי בהומור גם כן, ושנינו צחקנו, ״אתה יודע שאני תמיד פה בישבילך נכון?״ הוא שאל, יותר אומר, ״כן״ אני עניתי, ורכנתי לעוד חיבוק, ואז שמענו את דלת המסעדה נפתחת, ״ג'ימין?״ אמרתי כשראיתי אותו צועד לעברנו, ״היי״ הוא אמר ראשו היה למטה, ״היי הכל בסדר?״ שאלתי והוא הניד את קאשו לשלילה, ״למה?״ שאלתי, ״שמעתי מה קרה לך היום בבית ספר, אני כלכך מצטער, זה הכל ביגללי, אני כלכך מצטער״ הוא אמר ומיהרתי לענות, ״לא לא לא, ממש לא, זה לא ביגללך, היי- הכל בסדר על תדאג,״ אמרתי והוא יסתכל עלי והניד את ראשו לשלילה, ״זה כן ביגללי- תראה איך אתה נראה, זה הכל ביגללי״ הוא אמר מזיל כמה דמעות, ״הכל בסדר״ אמרתי ומשכתי אותו לחיבוק מוחץ, זוכר את אותו היום שהוא עשה לי את אותו הדבר, ״אתה מוחץ אותי טאה״ הוא אמר טיפה צוחק אך הדמעות עדיין ירדו ״אני יודע״ החזרתי והמשכתי למחוץ אותו, ולאחר כמה דקות שחררתי, ״תודה באמת״ הןא אמר ושנינו צחקנו ומשכתי אותו לחיבוק נוסף אבל הפעם לחיבוק חם ואוהב, ״טוב כדי שאני הילך, אמא שלי תהרוג אותי בסוף״ הוא אמר מוריד את עניו מהטלפון כשראה שאמו שלחה לו הודעה שיחזור הביתה, ״אוקי להתראות״ אמרתי נותן לו חיבוק האחרון, ״נתראה מחר״ הוספתי, והוא יצא מדלת המסעדה.

-

מתי אתם רוצים עוד פרק??