~הושלם~
טאהיונג הוא נער ממוצע שלמשפחתו יש עסק במסעדה שממוקמת סמוך לבית הספר היוקרתי ביותר (שינוואה). טאהיונג פוגש את ארבעת הבנים הכי עשירים ומפונקים כשהוא מספק משלוח באחד מהימים. הבנים ידועים כ- F4 והם גורמים לצרות לכל מי שמדבר רעות עליהם ויוצא נגדם...
אני מרגישה כאילו הספר מתחיל להיות משעמם, אוףףףףךףף. ————
״ג׳אנקוק?״
״טאה״
הוא עמד בפתח הדלת המום, לא יודע מה לעשות, כמה דמעות החלו להציף את פניו הלכות, הוא היה המום מידי בישביל לזוז, בישביל לעשות משהו, אבל עד שהוא קלט באיזה מצב הוא נימצא, הוא התחיל לרוץ לעברי
״אתה בסדר? נפגעת? אני כלכך מצטער״ הוא אמר וידו החלה ללטף את פניי, אהבתי את ההרגשה, אבל לא יכלתי לתת לו, לתת לו להתקרב אלי שוב, ליפגוע בי שוב, לא אחרי מה שהוא עשה לי, לא אחרי שהוא השאיר אותי לבד, פגיע.
״מה לך אכפת? אהה? עכשיו צא אני לא רוצה ליראות אותך, פשוט צא״ צעקתי, ודמעות הציפו את פניי ללא הפסקה. לא יכלתי לתת לו את מה שרצה, הוא פגע בי, הוא פגע בי בזה שהלך עם משהי אחרת. הורדתי את ידו ממני וקברתי את ראשי בחזהו של ג'ין שעטף אותי בחום ואהבה, מה שהוא היה אמור לעשות, אבל הוא החליט לוותר, לוותר עלי.
״טאהיונג בבקשה תתן לי להסבי-״ עוד כמה דמעות ירדו במורד פניו. להסביר? להסביר מה? מה יש להסביר פה? הוא האחד שפאקינג השאיר אותי לבד, שבור, בכך שבכלל לא התייחס אלי, לא העז להגיד אפילו מילה, להסביר לי למה השאיר אותי ככה- ללא מילים, פגוע, שבור, אך בחיים לא קיבלתי את התשובה, ואני חושב שעכשיו זה מאוחר מידי כדי להסביר, מאוחד מידי כדי להצטער, לא אחרי שאני שבור, שבור לחתיכות.
״ג׳אנקוק, לך, על תחמיר את המצב, בבקשה״ ג'ין אמר, והתכרבלתי יותר לחזהו החם, לא מסוגל להסתכל עליו, אפילו לא לשניה.
״בבקשה תתן לי ל-״
״ג׳אנקוק״ נאמג׳ון נהם, מבהיל את ג׳אנקוק שהסתובב לעברו, וישר הסתובב חזרה כדי להסתכל עלי ״אנ-״ היה בו דחף להגיד אך הוא ישר הפסיק ורכן לאט לאט בצעדים קטנים לעבר דלת החדר, דמעות לא הפסיקו לרדת על פניו, הוא הגיע לכניסת הדלת ויצא מהחדר בלי להגיד אף מילה.
עניי המשיכו להוציא דמעות יבשות, מרטיבות את חולצתו של ג'ין שהיה עסוק בלנחם אותי, לא היה לו בכלל אכפת שליכלכתי את חולצתו בדמעות, הוא רק היה עסוק בליגרום לי להרגיש יותר טוב, בלנחם אותי, בלאהוב אותי, ולשימור אותי קרוב.
״טאה, אולי תתן לו יזדמנות להסביר?״ ג'ין שאל אותי, אך מיהרתי להניד בראשי ״לא, אני לא רוצה ליראות אותו יותר בחיים״ צרחתי לחזהו של ג'ין, מהגרף את ידי המונחת על חזהו ותופח עליה קלות בעצבים, וג'ין הנהנן בהבנה וחיבק אותי חזק יותר.
״עדיין כואב לך?״ ג'ין שאל אותי כשהצביע על החלק התחתון של גופני והנהנתי בחיוב ״אתה רוצה שאני ישים לך את המשכה שוב?״ הוא שאל, קולו היה רך, קולו היה הדבר היחיד שהייתי צריך עכשיו, זה היה הקול היחיד שהרגיע אותי, במיוחד אחרי כל מה שעברתי בזמן האחרון.
הנהנתי לחיוב והוא לקח את המשכה בידיו ופשט את חלקי התחתון, משאיר אותי אך ורק עם חולצה הרמתי את רגליי כדי לתת לו אפשרות למרוח לי את המשכה
״איי״ גנחתי בכאב כשמרח את המשכה על חורי שהספיק ליתדק עם הזמן
״סיימתי״ הוא הודיעה ונשפתי בכבדות, ״רוצה לרדת קצת ללמטה?״ הוא שאל אותי כששם את ידו על כתפי, ואני הנהנתי בחיוב, הוא הלביש עלי בחזרה את הבגדים ועזר לי להתרומם מהמיטה, ותפס בידי, עוזר לי לרדת ביחד איתו ללמטה.
״איך אתה מרגיש? יותר טוב?״ נאמג׳ון שאל כשראה אותנו ניכנסים לסלון הגדול והמעוצב, ״כן, תודה״ אמרתי מחייך חיוך קטן לעברו, והוא החזיר לי חיוך קטן חזרה, והפנה את ראשו בחזרה לטלויזיה.
השכבתי את ראשי על ברכיו של ג'ין, שליטף את ראשי,
דפיקה נישמעה על הדלת ונאמג'ון מיהר לקום, לא רוצה להתריח אותי או את ג'ין.
״אני אלך לפתוח״ נאמגון אמר ואני וג'ין הנהנו.
״טאהיונג״ שמעתי את קולו של בוגום קורא לי מהצד השני של הבית ״אתה בסדר?״ הוא שאל אותי, דאגה נשמעה בקולו, הוא התקדם לעברי ונשק לשפתיי, אך לא הגבתי, לא הייתי מוכן עדיין, הוא הרגיש שלא הגבתי לנשיקה, אז הפסיק, ״אני מצטער, אני פשוט-״ הוא ניסה להסביר ״זה בסדר״ אמרתי במבוכה וחייכתי חיוך צדדי, ״הוא פשוט צריך עוד קצת זמן״ ג'ין אמר ובוגום מיהר להנהנן בראשו כ׳מבין׳ ״אני מבין״ הוא אמר וליטף את שערי הלח והתרחק ״טוב, אני אלך, ג'ין תישמור עליו בסדר?״ הוא אמר וג'ין הנהנן, והוא יצא מהבית.
-
״זה בן או בת?״ ליטפתי את ביטנו של ג'ין שהספיקה להתנפח טיפה עם הזמן ״אנחנו עדיין לא יודעים, יש לנו מחר תור, אנחנו נדע רק מחר״ הוא אמר והנהנתי. המשכתי ללטף את ביטנו והנחתי את ראשי עליה, ״ומה אתה חושב שזה יהיה בן או בת?״ שאלתי והוא ענה ״אני חושב בת, אני מקווה שזה יהיה בת״ הוא אמר והנהנתי איתו כ׳מסכים׳ ״אני בתוח שהיא או הוא יהיו הדבר הכי חמוד שקיים״ אמרתי וחיוך אמיתי לאחר הרבה זמן שלא חייכתי, התפרס על פניי, ״אני עייף אני רוצה לחזור לישון״ אמרתי והוא הנהנן ועזר לי לקום, והתחלנו להתלך לעבר החדר בו הייתי בזמן האחרון.
״לילה טוב״ הוא לחש לי ונשק למנצחי נשיקה יבשה אך ארוכה, ״תודה ג'ין, על הכל״ הודתי לו והוא חייך ונשק לשפתיי נשיקה יבשה וקצרה ויצא מהחדר. לא נירתתי מהנשיקה כי אני יודע שזה היה רק בקטע חברי, ולא בקטע רומנטי, אני מכיר את ג'ין יותר משאני מכיר את עצמי, ואני יודע שזה לא היה בקטע כזה- בקטע רומנטי, זה היה בקטע של אהבה בין אחים, כאלה שיהיו תמיד לצד השני שהוא שצריך אותם, מה שהוא היה עד היום!.
——————
(סתם כי אני אוהבת את התמונה הזאת)😂🥺
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
