F4 ~taekook~ {bxb}

~{---}~ 22

אין לי איך לסכם את הפרק במילה אז לא סיכמתי😂

(שיר יפה👆)

-

״טאהיונג?״

שמעתי את קולו של ג'ין אומר, ״אתה בסדר?״ הוא מיהר לעזור לי לקום, דמעות החלו לרדת במורד פניי, ״מה קרה לך? מישהו עשה לך משהו?״ הוא שאל כששם לב שהייתי ניראה חלש ומיכנסיי היו בקצה השני של המדרכה, הנהנתי בראשי והתחלתי ליבכות.

״ג'ין, מצאת אותו?״ שמעתי את נאמג׳ון אומר בעודו מתקרב לעברנו, ״טאהיונג?״ הוא אמר כששם לב ששכבתי על הריצפה בלי מכנסיים ותחתוני היה טיפה למטה, הם ישר הבינו מה קרה, ״אוי טאהיונג״ ג'ין אמר וכמה דמעות ירדו במורד פניו, הוא הלביש עלי את המיכנס והרים אותי עליו מכיוון שלא יכלתי ללכת ״אני כלכך מצטער״ הוא אמר, ״ג'ין, תביא, אני יחזיק אותו, זה לא טוב לתינוק״ נאמג׳ון אמר ולקח אותי בידיו ושמתי את שתי רגלי מסביב לאגנו, ״אני רוצה הביתה, אבל לא אליי, אני לא רוצה שאמא שלי תדאג״ בכיתי והם הנהנו, עשינו את דרכינו לרכב של נאמג׳ון, הוא הניח אותי ליד ג'ין שהתקש לשבת לעדי במושב האחורי,

״טאה אתה בסדר? מה הם עשו לך? תספר לי״ ג'ין אמר וליטף את פניי אבל היה לי יותר מידי קשה לדבר על זה והוא הבין כשראה את תגובתי, ״זה בסדר, אני יודע שזה קשה לך, כשתוכל, תספר לי״ הוא אמר והנהנתי, נאמג׳ון היה עסוק בנסיעה אך מידי פעם הוא הציץ ליראות אם אני וג'ין בסדר.

הגענו לביתו של נאמג׳ון, הוא הכניס אותי לחדר האורחים, ושם השכיב אותי על המיטה וג'ין ישב לעדי, ״יש לי משכה שיכולה לרכך לך את הכאבים, אתה רוצה שג'ין ישים לך?״ נאמג׳ון שאל אותי והנהנתי, הוא הלך להביא את המשיכה, וכשחזר הביא אותה לג'ין ויצא ״אתה בתוח שאתה בסדר אם זה?״ הוא שאל והנהנתי, הוא הוריד את מיכנסי ואת התחתוני, והתחיל למרוח את המשכה על חורי, ויתפתלתי מכאבים ״ממ״ עצמתי את עניי בכאב, ״אני יודע זה כואב, אני עוד שניה מסיים״ ג'ין אמר והנהנתי, עדיין עוצם את עניי בחוזקה מכאבים, ״סיימתי״ הוא אמר ונאנחתי ״אתה רעב? אתה רוצה לישתות משהו?״ הוא שאל אותי ועניתי ״רק מים עם אפשר״ הוא הנהנן ויצא מהחדר כדי להביא לי מים.
הוא חזר עם כוס זכוכית מלאה במים וכדורים בידיו, ״קח הכדורים האלה יעזרו לך״ הוא אמר והנהנתי, לכחתי את הכדורים ובלעתי אותם בלי שום בעיה.

״ניראלי שכדי שתנוח, עברת הרבה״ ג'ין אמר והנהנתי ״תודה ג'ין, ותודה גם לנאמג'ון בשמי״ אמרתי והוא הנהן ועזב את החדר לאחר שכיבה את האור,
נישכבתי על המיטה, לא יכולתי להירדם, אותם בחורים לא יצאו לי מהראש, כלכך פחדתי, לאחד כמה זמן הרגשתי שלאט לאט עניי החלו להיסגר ונישעבתי לשינה עמוקה.

-

פקחתי את עניי, סחרחורת קלה עברה בראשי, השמש סינוורה את עניי שעוד לא נפתחו ‏במלואה, ״בוקר טוב״ שמעתי את ג'ין אומר לי וסובבתי את ראשי וראיתי אותו יושב לעדי על המיטה, ״קח תשתה עוד כדור, זה יעזור״ הוא אמר ולקחתי את בכדור ושתתי אותו פעם נוספת, ״איך אתה מרגיש?״ הוא שאל אותי והשפלתי את מבתי והוא עשה פרצוף של ׳אני מבין׳, דפיקה נישמעה על הדלת ונאמג'ון ניכנס עם צלחת מלאה באוכל ״קח, אתה לא אכלת כלום אתמול״ הוא אמר ולקחתי את הצלחת מידו והודתי לו ״אני בסלון אם אתם צריכים אותי״ הוא אמר ונתן לג'ין נשיקה יבשה על השפתיים ועזב את החדר, אכלתי את האוכל וכשסיימתי שמתי את הצלחת בצד, ״בוא לפה״ הוא אמר ותפח על הסדינים הלבנים מסמן לי לבוא לישכב לעדו, רכנתי לעברו וקברתי את ראשי בצווארו והוא ליטף את שערי, ״ג'ימין אמר לכם שברחתי?״ שאלתי אותו והוא הנהנן ״כלכך דאגנו, אבל זה לא היה מחובד שניצא ליפני הטקס, אז חיכינו עוד טיפה, אני כלכך מצטער טאה, היינו צריכים לבוא ישר, אם היינו באים ישר זה לא היה קורה, אני מצטער שהיית צריך לעבור את כל זה, ועוד לאבד את הבתולים שלך ככה״ הוא אמר וכמה דמעות החלו לרדת במורד לחייו ״על תבכה זה לא אשמתך״ אמרתי והוא חיבק אותי חזק, התכרבלנו כבערך עשרים דקות עד שנשמעו דפיקות בדלת, הדלת נפתחה

״ג׳אנקוק?״

——————

:-;