F4 ~taekook~ {bxb}

32 ~{לסיים בית ספר}

(הפרק לא יצא משהו- אבל מה אני יעשה😂)

נ.מ כללי:

״ג'אנגקוק״ טאהיונג לחש לאוזנו של ג'אנגקוק ששכב מתחתיו על מיטת בית החולים עם קול מעט צרוד.
״כן בייבי?״ ג'אנגקוק ענה. הוא הביט בתקרה הלבנה בעודו משחק בשערו הרך של טאהיונג.
״מה לגבי אמא שלך?״ טאהיונג שאל. פניו היו קבורות בחזהו השרירי של ג'אנגקוק שעצם את עניו ביאוש. באמת שהוא לא ידע מה לעשות, וכן, הוא מפחד, הוא מפחד שאמו תעשה משהו לטאהיונג ולמישפחתו, והוא יודע שהוא לא ‏יצליח להסתיר את זה לעוד הרבה זמן, ושאמו יכולה לגלות על ‏היחסים שלהם, יש לה את הדרכים שלה. אך הוא נישבע להגן על טאהיוג לא משנה מה.

ג'אנגקוק נאנח פעם נוספת והחל לדבר ״אני לא יודע, אבל אל תידאג בייבי, אנחנו לא ניתן לה להשפיע עלינו, כל עוד אתה איתי שום דבר לא יקרא לך, אני מבטיח״ הוא מילמל. טאהיונג הרים את ראשו ועניו ניפגשו עם אלו של ג'אנגקוק. ידו של גאנגקוק ליטפה בעדינות את סנטרו של טאהיונג. הם לא הזיזו את מבטיהם אחד מהשני לשניה. ידו של ג'אנגקוק ‏עשתה את דרכה מסנטרו של טאהיונג לשערו, הוא הסיט את מבטו מטאהיונג אל השידה שהייתה לעד מיטת בית החולים, הוא חייך חיוך תחמן, ולקח את הגומיה הקטנה שהייתה על השידה. הוא החל להסוף את שערו המעט ארוך של טאהיונג לקוקו קטן, ״קוקי מה אתה עושה?״ טאהיוג גיחך, ג'אנגקוק לא ענה והמשיך במעשיו. כשסיים הוא הסתכל על טאהיונג והוציא את שפתו התחתונה החוצה, ועשה צליל חמוד ״אתה ניראה כזה חמוד״ ג'אנגקוק מילמל כשפתו התחתונה הייתה עדיין בחוץ, ״אני לא!! תפסיייייייק-״ טאהיונג אמר, לחייו הפכו אדומות, הוא קבר את ראשו בחזהו של הגדול, וג'אנגקוק גיחך ונשק לשערו של הצעיר, ״מה?...רק אמרתי את האמת״ ג'אנגקוק אמר, מה שגרם לטאהיונג להסמיק אפילו יותר, ״דיי...אני לא!!״ טאהיוג מילמל ונתן מכה קטנה על חזהו של הגדול, ג׳אנגקוק גיחך פעם נוספת, והרים את ראשו של טאהיונג מחזהו, הוא החל לירכון לאט לאט עם ראשו אל עבר טאהיונג עד שפתיהם ריפרפו אחד על השני, טאהיונג יכל להרגיש את את נשימותיו החמות של ג'אנגקוק עליו, הוא נשך את שפתיו ליפני שרכן במלאו והפגיש את שפתיהם יחד. הנשיקה הייתה רכה ועדינה, שפתיהם זזו בצורה מושלמת, עד שהם שיחררו מחוסר אוויר.

״ג'אנגקוק?״ טאהיונג מלמל לעבר ג'אנגקוק ״מה בייבי?״ ג'אנגקוק ענה וחיבק את טאהיונג קרוב, ״אני משתחרר מחר, זה יהיה בסדר אם אני אלך לדבר ולסדר דברים אם בוגום?״ טאהיונג שאל והשפיל את מבטו. ג׳אנגקוק נאנח, הוא לא ממש אהב את הרעיון הזה, אבל הוא ידע שאין לו ברירה, הוא לא יכול להחליט לו אם מי להפגש ואם מי לא, ״בסדר, אבל תבטיח לי שאם הוא עושה לך משהו, נוגע בך, או משהוא שאתה מרגיש לא בנוח איתו, תתקשר אליי או תישלח לי הודעה. אני לא סומך עליו״ ג׳אנגקוק אמר ברצינות וטאהיונג הנהנן
״אוקי״ טאהיונג אמר והחזיר את ראשו לחזהו של הגדול, ״רגע- מה התאריך היום?״ טאהיונג שאל את ג׳אנקוק שהרים את כתפיו כ׳לא יודע׳, טאהיונג לקח את הטלפון שהיה על השידה והסתכל על התאריך