F4 ~taekook~ {bxb}

21 ~{בית נטוש}~

(18+)

———

״אני בהריון״

סוף סוף אמרתי, זאת הייתה הקלה לשניה, אך הפחד חזר אלי שוב כהבנתי מה עשיתי ושיונגי יכול לעזוב אותי ואת הילד בכל רגע.

״באמת?״ יונגי שאל וחיוך עלה על פניו

״כן״ חייכתי חזרה והוא חיבק אותי פעם נוספת ״אני לא מאמין שהולך להיות לי ילד, ועוד ממך״ הוא אמר לחיבוק וחייכתי,

״רגע אז למה בכית?״ הוא שאל
״כי פחדתי שלא תקבל אותנו״ אמרתי והוא מיהר להניד את ראשו ״בחיים לא אתם כל עולמי מעכשיו, אני בחיים לא יעזוב אותכם, בחיים על תחשוב דבר כזה, אתה מבין אותי?״ הוא שאל והנהנתי ורכנתי לנשיקה עדינה, ״אני יעשה כל בישבילכם אני מבטיח״ הוא אמר לנשיקה וחייכתי.

נכנסנו לאולם בחזרה וישר הלכתי לטאה כדי להודיעה לו את החדשות הטובות

״טאה״ צעקתי לעברו והוא הסתובב

״איך היה? מה הוא אמר?״ הוא שאל
״הוא ממש שמח, הוא אמר שהוא בחיים לא יעזוב אותנו ושאנחנו הדבר הכי חשוב לו״ אמרתי וכמה דמעות זלגו במורד פניי ״אומיגד ג'ימין״ טאה אמר ומיהר לחבק אותי וחיבקתי אותו חזרה ״אני כלכך שמח בישבילך״ טאה אמר ״לך תגיד לג'ין, אני בתוח שהוא ישמח בישבילך וגם יש לכם סוף סוף משהו במשותף״ טאה אמר מצחקק והנהנתי, אני וג'ין ממש התחברנו בשבועות האחרונים, אנחנו ממש כמו אחים,

״אוקי אני ילך להגיד לו עכשיו״ אמרתי בהתרגשות והתחלתי להתלך לכיוון ג'ין

״היי ג'ין״ אמרתי לו כשהייתי מולו ״היי ג'ימין הכל בסדר?״ הוא שאל והנהנתי ״יש לי משהו לספר לך״ אמרתי והוא הנהנן ״אני גם בהריון״ אמרתי בהתרגשות והוא פער את עניו ״באמת, סוף סוף משהו שאני יוכל לעבור את הכאב הזה איתו״ הוא גיחך ״למה זה כואב?״ שאלתי מפוחד ״טיפה אבל על תידאג זה שווה את זה, ואני ממש שמח בישבילך״ הוא אמר ומיהר לחבק אותי.

נ.מ טאהיונג:

אני ובוגום המשכנו לדבר, כל השיחה לא הפסקתי לחשוב על ג׳אנקוק, אני מפחד, מפחד ליראות אותו ככה, ליראות אותו עם משהי אחרת, משהו שהוא לא אני, טבעתי במחשבות שאפילו לא שמעתי מילה ממה שבוגום אמר

״טאה אתה בסדר?״ בוגום שאל אותי ויצאתי מהחלום בו הייתי והנהנתי, המשכנו לדבר עד ששמענו מחיות כפיים שנינו הסתובבנו לכיוון בו כולם הסתכלו

ושם ראיתי אותו מחזיק בידה כאילו היא אהבת חייו, רציתי לבכות באותו רגע, אבל מרוב ההלם לא הצלחתי לעשות כלום, הייתי פגוע, זה כאב, אני כבר מתחרט שהגעתי לכאן.

הם ניכנסו לאולם מחזיקים ידיים ומתקדמים לעבר מרכז האולם ששם חיכה להם על השולחן שני קופסאות עם שני טבעות נישואים, הם הגיעו לאמצע האולם עומדים לעד השולחן.