F4 ~taekook~ {bxb}

~אפילוג~

(18+)
{אופוריה}

-

״יונג׳ון, תחזור לפה עכשיו ומיד״ ג'אנגקוק צעק אל עבר הילד הקטן שיתרוצץ לו סביב הבית הגדול ומעוצב ערום מכף רגל ועד ראש. ג'אנגקוק ידע שזה הסוף שלו, בעלו כנראה הולך להרוג אותו, זה לא הפעם הראשונה שזה קורה.

״יונג׳ון.. אתה יודע שאמא שלך תהרוג אותי, עכשיו תחזור לפה מיד...״ ג'אנגקוק ניסה פעם נוספת, אך הקטן המשיך להתרוצץ סביב הבית בזמן שגאנגקוק החל לרוץ אחריו.

טריקת דלת נישמעה מן הקצה השני שלי הבית וזו הייתה השניה בה ג'אנגקוק ידע שהלך עליו.

״שיט״ הוא לחש לעצמו, בזמן שגירד את עורפו עם ידו כשראה את בעלו עומד למולו עם מבט לא כלכך מופתע.

״זה עד כדי כך קשה לידאוג לילד בן שלוש?״ טאהיונג הוציא גיחוך קטן מפיו והלך להרים את בנו הקטן שהפסיק להתרוצץ סביב הבית כשראה את אביו.

״אני רק ניסיתי להכניס אותו לאמבטיה... לא אשמתי שהוא שטן קטן..״ ג'אנגקוק אמר ברוגז, מסתכל על בנו שרק ציחקק את הצחוק השטני שלו וטאהיונג לא יכל ולא לגיחך.

״ממש כמו אבא שלו..״ פיו של ג'אנגקוק ניפער מתשובתו של בעלו שכבר עשה את דרכו לאמבטיה שהייתה בקומה העליונה.

הזמן עבר והלילה ירד, הזוג הנשוי נישכב על מיטתם הזוגית, מיואשים מהיום העמוס הזה, ממש כמו כל יום.

ג'אנגקוק ניסה לעטוף את ידו סביב מותניו הצרות של טאהיונג שמיהר להכות לידו ולהסתובב לכיוונו.

״עד שאתה לא תילמד לטפל בילד בן 3, אין חיבוקים ונשיקות!״ טאהיונג הצהיר והסתובב חזרה לצד השני, כך שגבו היה מופנה אל בעלו.

״אבל אתה יודע שאני לא יכול בלי החיבוקים והנשיקות שלך בייבי..״ ג'אנגקוק אמר, מוציא את שפתו התחתונה החוצה כמו ילד קטן בזמן שניסה לעטוף את רגליו סביב בעלו.

טאהיונג לא הקשיב ועצם את עניו המלוכסנות בכדי ללכת לישון, אך זה לא ניראה כאילו זה עומד לקרות בקרוב.

״אה~״ טאהיונג הוציא גניחה כשהרגיש את ידו של בעלו נכנסת אל מכנסיו ומתחילה לשפשף את איברו במהירות.

באמת שטאהיונג לא ציפה לזה...

גאנגקוק החל להשאיר נשיקות רטובות על גב צווארו בזמן שהמשיך לשפשף את איברו של בעלו יותר מהר.

״ג'אנגקו- ממ~״ טאהיונג גנח בזמן שהעביר את ידו באיטיות על ידו של בעלו שהמשיכה לשפשף את איברו הקשה.

הגדול המשיך לנשק את צווארו של השני, מסמן אותו כשלו כמו שעשה בארבע שנים האחרונות מאז שהם ניפגשו שוב לאחר שחזר ‏מהאוניברסיטה בלונדון. והנה הם עכשיו, כבר נשואים ארבעה שנים, וגם הצליחו להביא ילד לעולם.