F4 ~taekook~ {bxb}

38 ~{עזב}~

אין לי מושג מה כתבתי פה- אבל תהנו לול.

ניראלי כתיבה לא אוהבת אותי יותר-

כואב.
-

גאנגקוק פקח את עניו, משפשף אותן בחוזקה בעוד פיהוק קטן יצא מפיו. עניו נחתו על טאהיונג שישן בשלווה על חזהו.

הוא לא רצה להעיר אותו. מיכיוון שהוא ידע שיהיה לטאהיונג קשה ליראות אותו עוזב. הוא כבר תכנן עם נאמג׳ון וג'ין שיבואו לפה לישמור עליו עד שהוא ‏התעורר.

עניו הביטו בשעון שהיה על ידו, השעה הייתה שמונה ועשרה. הטיסה שלו ממריאה בעוד שעה בערך. שדה התעופה לא עד כדי כך רחוק מכאן.
הוא כבר אירגן את הכל. המזוודה שלו בפגז׳ של האוטו.

ג'אנגקוק ניסה להשתחרר מאחיזתו של השני. מזיז את ידו וראשו בעדינות בכדי לא ליפגוע בו או להעיר אותו.

לאחר שגאנגקוק השתחרר מאחיזתו של טאהיונג בהצלחה. הוא התרומם מעט מן המיזרון ‏באיטיות.

הוא הסתכל על טאהיונג שישן בשלווה, כאילו שום דבר לא מפריע לו. כאילו אין בו שום דאגות.

הוא ליטף את לחיו של טאהיונג עם אגודלו. מרכין את ראשו לעבר פניו של השני לנשיקה אחרונה.

הוא נישק לשפתיו קלות. מנסה לא להעיר אותו. דימעה זלגה מעניו ונפלה על הלחי של השני.

הוא ליטף את פניו בעדינות ונשך את שפתו התחתונה.

הוא הוציא מכיסו פתק לבן מקופל, ומניח אותו על ידיי ראשו של טאהיונג.

הוא חיבר את ראשם יחד לשניה ושיחרר במהירות.

הוא התרומם מן המיזרון ויצא מן האוהל. מתקדם לעבר בול העץ ששכב שם והתישב עליו. הוא שם את ידיו על פניו. מנגב את הדמעות הבודדות שברחו מעניו.

עניו נחתו על השעון פעם נוספת. השעה הייתה שמונה ורבע. נאמג'ון וג'ין צריכים להיות כאן כל רגע.

לאחר כמה דקות, רעשים נישמעו ממאחור. ג'אנגקוק סיבב את ראשו, רואה את השניים מתקדמים לעברו.

ג'אנגקוק קם מן הבול עץ ורץ ישר לידיו של ג'ין שקיבלו אותו בברכה.

ג'אנגקוק חיבק את ג'ין שחיבק אותו חזרה.

״בבקשה תישמרו עליו, שלא יקרה לו כלום. הוא ממש חשוב לי.״ אמר ג'אנגקוק לשניים שהנהנו בראשם.

״כמובן״ ג'ין לחש לאוזנו.

ג'אנגקוק שיחרר מהחיבוק ומיהר לחבק את חברו הוותיק.

״אני התגעגע אליך ג'ון״ אמר ג'אנגקוק.

״גם אני אליך קוק״ החזיר נאמג׳ון.