F4 ~taekook~ {bxb}

28 ~{אומץ}~

(18+)

״היי ג'ימין אני יכול לבקש ממך טובה קטנה?״ שאלתי את ג'ימין שישב על אחד הכיסאות שהיו ממול מיטת בית החולים, התמקמתי מהתנוחה בה הייתי וצפיתי בג'ימין מתקרב לעברי ״כן בטח טאה״ הוא ענה והתישב על מיטת בית החולים, הוא שלח את ידו והניח אותה על שלי; זה היה רק אני וג'ימין בחדר, כל השאר הלכו לביתהם כדי לנוח, אפילו שהיה רק בוקר, ואמרו שהם יחזרו בערב. ״אני רוצ-ה לדבר אם ג'אנגקוק, אבל אני לא רוצה שכל השאר ידעו, לא אחרי כל המצב אם ה-״

״הבנתי״ הוא קטע אותי והנהנתי בראשי ״פשוט אין לי אומץ להתקש-״

״אתה רוצה שאני אקרא לו לפה? כדי שתוכלו לדבר?״ הוא קטע אותי פעם נוספת, הנהנתי לשאלתו והוא מיהר להתקשר לג'אנגקוק ולהודיעה לו להגיע לבית החולים, הוא יצא מהחדר ונישכבתי ובחזרה אחורה על המיטה, לחץ החל להתפשט בכל גופי, מה אני יגיד לו? מה אם הוא בכלל לא ירצה לבוא? או ליראות אותי?, שאלות החלו להציץ את מוחי, אך ידעתי שלא היו להם תשובות, לפחות לבנתיים.

חצי שעה עברה וג'אנגקוק עדיין לא הגיע, ידעתי, ידעתי שהוא לא ירצה ליראות אותי, הוא בטח לא רוצה בי יותר. ג'ימין היה עדיין בחוץ מאז שיצא כדי לדבר עם ג'אנגקוק בטלפון, חצי שעה עברה והוא עדיין לא חזר, פתיחת דלת נישמעה וסובבתי את ראשי לכיוון הדלת, זה היה הוא, לא חשבתי שהוא באמת יבוא, חשבתי שלא אכפת לו ממני יותר. הוא נעל את דלת בית החולים והחל להתלך לעברי, חולצתו המכופתרת היתה טיפה רופפת ומיכנסיי הג'ינס השחורות שלו היו צמודים, הוא התישב באותו מקום בו ג'ימין ישב ליפני כבערך חצי שעה.
״היי-״ קולו היה חלש וצרוד, כאילו בכה למשך שעות, שעות שלמות, ללא מנוחה, עניו היו מורכנות מטה וידו שיחקה עם קצה השמיכה הדקה של בית החולים, הוא הרים את ראשו ועניו ניפגשו בשלי, דמעה קטנה זלגה על הלחי הימינית שלו, הוא מיהר להשפיל את מבטו מהר ולנגב את הדימעה הבוגדנית שברחה לה מעניו, שמתי לב שלא רצה שאראה אותו ככה, שבור, מפורק, ולמה?, ביגללי, זה היה אפילו יותר קשה בישבילי, ליראות אותו ככה, ולהיות בידיעה שזה בגללי, שהוא בוכה ביגללי ולא ביגלל אף אחד אחר, התקדמתי טיפה לעברו והשפלתי את את מבטי, הוא הרים את ראשו והסתכל עלי עם מבט שואל, לקחתי את ידי ושילבתי אותה בשלו,
״טאהיונ-״
רכנתי לכיוונו והפגשתי את שפתנו, עניו נפערו, הוא היה מופתע מהצעד שעשיתי אך הוא לא היסס ומיהר לנשק אותי חזרה, ידיו עלו לצאוורי והחזו בו, מושכות אותי עוד יותר לנשיקה, לשונו חדרה לפי, נישכבתי אחורה על מיטת בית החולים בעודנו עדיין מיתנשקים, הוא החל לרכון מעלי, ידי שיחקה עם שערו הרך, נאנחתי לנשיקה, כלכך התגעגעתי לנשיקות שלו, למגע שלו, לכל דבר שקשור אליו, ידיי תפסה בחולצתו ‏ופרמו כפתור אחד מהחלק העליון של החולצה, ״רגע- אנחנו לא יכולים לעשות את זה פה״ הוא מיהר לעצור אותי, ״הדלת נעולה תירגע״ אמרתי מתנשף, הוא לא ביזבז אפילו לא שניה ורכן חזרה כדי לנשק אותי, ידיי עלו פעם נוספת לחולצתו ‏והמשיכו לפרום את כפתוריו, פרמתי את הכפתור האחרון ומיהרתי להוריד ממנו את החולצה, ידיו תפסו בחלוק בית החולים שהיה עלי והרימו אותו במהירות כלפי מעלה, פתחתי את רוכסן מיכנסיו לאחר שהסיר ממני את חלוק בית החולים, הורדתי את מיכנסו ממנו, כך ששנינו נישארנו בבוקסרים בילבד, ידיו ליטפו את פניי, הוא החל לנשק את צווארי, מוציא ממני כמה גניחות חלשות, הוא לא עזב את צווארי עד שלא סימן אותי, והשאיר לי סימנים בגוון הכחול-סגול,
״ממ״ נאנחתי להרגשה, להרגשה הממכרת, של ג'אנגקוק קרוב אליי, ידיי ליטפו את גבו וראשי היה מורכן לצד, כדי לתת לו את האפשרות לסמן אותי, לסמן אותי כשלו, ידיו החלו להוריד את פיסת הבד האחרונה שהיתה על גופי, ולאחר מכן את שלו עצמו, הוא פתח את רגליי וניכנס בניהם, אברינו התחככו אחד בשני, ״פא-ג'אנגקוק״ מילמלתי לנשיקה, ידיו החלו לירכון לכיוון אברי הקשה והחל לשפשף אותו ״אה-פאק-כן...ג'אנגקוק-״ גנחתי והרכנתי את ראשי לאחור מהעונג, נשכתי את שפתי התחתונה, ידיי ירדו לסדינים ומשכו בהם בחוזקה, ג'אנגקוק המשיך לימצוץ את צווארי שכבר היה מלא בסימונים שגאנגקוק סימן אותי בדקות האחרונות, ג'אנגקוק המשיך לשפשף את אברי במהירות, לא מאפשר לינשום אפילו לשניה מרוב העונג שהתפשט בגופי, ״ג'אנגקוק-אני עומ-״ ליפני שהספקתי להשלים את המשפט הוא הפסיק לשפשף את אברי שעדיין היה קשה והסתכלתי עליו עם מבט שואל, אך הוא לא חיכה אפילו שניה וחדר אליי ללא אזהרה, ״אהה-״ גנחתי בכאב, הוא מיהר לנשק אותי כדי שלא הרגיש את הכאב הרב שתקף אותי, מה שעזר, גנחתי בין הנשיקות, הוא המשיך לחדור אליי באיטיות, מוודא שאני בסדר, ושהוא לא מכאיב לי מידי, הוא ראה שקיבצתי את פניי מכאב מה שגרם לו להפסיק לנוע בתוכי, ״טאהיונג, אתה בסדר? אני מצטער, אתה רוצה שאני אפסיק?״ הוא שאל ומבט מודאג היה על פניו, מיהרתי להניד בראשי ״לא-תמשיך, אני יהיה בסדר״ מלמלתי ״את בתו-״ , ״אני בתוח היונג, תמשיך״ אמרתי והוא הנהנן והחל לחדור אליי פעם נוספת, ״אהה-״ גנחתי אך הפעם לא בכאב, בעונג, ״יותר מהר- ג'אנגקוק-״ גנחתי, הרגשתי שלא יכולתי לינשום, העונג היה יותר מידי, יותר מידי בישבילי, הרגשתי בגן עדן באותו רגע, הרגשתי כלכך טוב כמו שלא הרגשתי בחיים, זה אולי לא הפעם הראשונה שלי אבל זה כן הפעם הראשונה שאני מרגיש כזה טוב, ואני מעדיף להחשיב את זה כהפעם הראשונה שלי, אני לא רוצה ליזכר במה שקרה, כאילו מה שקרה, לא קרה. ואני שמח שאני מחשיב את הפעם הראשונה שלי עם ג׳אנגקוק, האחד שלא הפסקתי לחשוב עליו בזמן האחרון, מאז שפגשתי אותו, הוא פשוט לא יצא לי מראש, לא משנה כמה ניסיתי, שום דבר לא עזר, זה כאילו השם שלו חתום וחרוט לי במוח, עמוק עמוק, ואין שוב דבר שיכול לימחוק אותו, אני לא יודע איך הספקתי להתחבר אליו כלכך, בזמן כזה קצר, אבל הספקתי, ולא רק שהספקתי, גם ניקשרתי אליו כמו שלא ניקשרתי לאף אחד כל ימיי, הוא גרם לי להרגיש אחרת, להרגיש שונה, להרגיש טוב עם עצמי, ואני מודה על זה.
ג'אנגקוק החליף את העמדות שלנו כך שאני הייתי עכשיו מעליו, הזין שלו עדיין היה בתוכי, הוא תפס במותני והחל להניע אותי על הזין הקשה שלו, שעמד בגאווה, ביזכותי, ידי היו על שריריו הנפוחים והמטופחים, זרקתי את ראשי לאחור, מתענג מכל שניה, כי אף אחד לא יודע מה יקרה בהמשך, כמו שכולם אומרים- תהנה מהרגע כל עוד אתה יכול, וזה מה שעשיתי, אני לא יודעה מה הולך ליקרות מחר או אפילו בעוד כמה שעות, אך אני נותן לעצמי לפחות להנות מעכשיו, מהרגע הזה, מהרגע שאני בחיים לא ארצה לישכוח, אני רוצה שהרגע הזה יהיה חרוט לי במוח ממש כמו שגאנגקוק חרוט, שישאר במוחי לנצח, שאזכור את הפעם הראשונה שלי, את הפעם הראשונה שלי שעשיתי אותה עם אהוב ליבי, עם אהבת חיי, האחד שהיה הכל בישבילי, ותמיד יהיה, לא משנה כמה מיכשולים נעבור בדרך, ואני בטוח שנעבור, זה לא משנה, אנחנו ניתגבר עליהם, ונמשיך העלה, לא ניתעקה על כלום, אנחנו לא ניתעקה על משהו שיוכל להפריד בנינו, אני אפילו לא יודע אם הוא באמת רוצה אותי או שהוא רק מנצל אותי, אך הדבר היחיד שאני יכול לעשות זה לקוות, לקוות שהוא באמת אוהב אותי, כמו שאני אוהב אותו.
המשכתי לירכוב עליו בפרעות, מגלגל את עניי לאחור מהעונג, ״אני עומד ליגמ-״ לא הספקתי להשלים את המשפט וגמרתי על ביטנו של ג׳אנגקוק שהמשיך להניע אותי עליו, הרגשתי שהוא היה קרוב גם כן, גניחה אחרונה ברחה מפיו, ליפני שהוא גמר גם כן, בתוכי, יצאתי ממנו בחוסר רצון, הרגשתי ריקנות, ולא אהבתי את זה, אך לפחות הייתי לצידו, וזה מה שחשוב, הנחתי את ראשי על חזהו, שנינו התנשפנו בכבדות, ״וואו״ מילמלתי והוא גיחך. נישארנו ככה למשך כמה דקות, ופיתאום שמעתי את שלושת המילים שהכי רציתי לישמוע, ובימיוחד ממנו-

״אני אוהב אותך״

————

(—>—)

מיסכן נאמג׳ון😂