Spelers // KookV

פרק 1 - בחזרה לשורשים

ז'אנרים: אומגהוורס, דרמה, רומנטיקה.
הפאנפיק כולל בתוכו: תוכן מיני, אלכוהול וסיגריות, אלימות פיזית ומילולית.
שיפים מרכזיים: טאהקוק, מינג'ון.
מומלץ לקריאה מגיל 16+

●✘●✘●

החצי שנה האחרונה באמריקה הייתה לא פשוטה. ניו יורק הייתה צפופה, אך מלאה באפשרויות חדשות עבור ג'ונגקוק. הוא אהב את העיר הזאת לא רק בגלל שהעסק שלו צמח כאן והתפתח במהירות, אלא בעיקר בגלל מגוון המועדונים שעמדו לרשותו. האלפא השרירי אולי רציני ולא משחק משחקים כשזה מגיע לעסק שלו, אך הוא לא יכל לקחת מעצמו הנאה בסיסית. בכל פעם שנכנס לאחד המועדונים היה לו לא רק מבחר משקאות עצום, אלא גם מבחר אומגות מכל הסוגים אותם רצה במידה שווה. כל לילה, היה מרשה לעצמו לאבד את הראש וליהנות. לשתות כמו מטורף ולסיים בחדר מלון אחר כלשהו עם אומגה זר שלא ידע אפילו את שמו. בשביל ג'ונגקוק, חיים כאלו היו נורמה והוא לגמרי אהב אותם, אך באמריקה הוא לא יכל להישאר לנצח ועליו היה להיפרד מכל השפע הזה ולחזור לשפע ממנו הגיע.

הוא נשם למערכותיו את האוויר הצח ועמד לצד הכביש עם המזוודה הגדולה שלו. שיערו השחור התפרעה על גבי מצחו והוא דאג להסתיר את השקים השחורים מתחת לעיניים עם משקפי שמש גדולות ומוזהבות. על גופו לבש חולצה לבנה שהייתה גדולה עליו במידה או שתיים וכלל לא הדגישה את שריריו המשורטטים והחביאה תחתיה את ורידיו אשר צוירו בדקיקות לכל אורך גופו. מכנסי השורט הקלילים שהגיעו עד ברכיו היו פשוטים ונוחים, ונעלי הבלנסטון האהובות עליו ישבו בצורה מושלמת על כפות רגליו הגדולות. מהצד ג'ונגקוק ממש לא נראה כמו מנהל חברת אלכוהול עולמית. הוא היה נראה פשוט לחלוטין, עוד אחד בחברה, אבל האמת שהוחבאה מאחורי מראו הפשוט הייתה לפעמים קשה מידי בכדי לעמוד מולה. כשג'ונגקוק ראה את הריינג' רובר השחורה שנעצרה לא רחוק ממנו לצד הכביש הוא הזדקף ישירות וחייך לעצמו. מן הרכב יצא בחור צעיר בשנות ה- 20 לחייו וחייך חיוך קליל כשתפס את תשומת ליבו של חברו הוותיק. האלפא רץ כמו ילדון קטן וגרר אחריו את מזוודתו הגדולה, מחבק בחוזקה את האומגה הצנום שהיה נמוך ממנו בהרבה.

"יונגי-אה, " משך ג'ונגקוק בעונג ונהנה מהרגע. "התגעגעתי אלייך." יונגי הסמיק, דחף אותו ממנו בקלילות וזז צעד לאחור.

"היונג! יונגי היונג בשבילך! חתיכת אידיוט." האומגה שאולי נראה כנער בן- 16 היה למעשה בן 28. גדול בארבע שנים מהאלפא השרירי. ג'ונגקוק לא הקשיב, הוא פתח את תא המטען ודחף לתוכו את המזוודה שלו. הוא אהב להתגרות ביונגי ועשה זאת ללא חרטה. הם הכירו יותר מידי זמן והכל בזכות אחיו הגדול.

"איפה נאמג'ון? לא בא לפגוש אותי?!" הוא שאל בכעס קל כששם לב שאיש לא הגיע לראותו מלבד יונגי.

"הוא עסוק, אתה יודע. אולי ניהלת את העסק באמריקה, אבל הוא עבד פה לא קשה פחות." יונגי נכנס לרכבו היקר בטריקת דלת והתיישב במושב הנהג. ג'ונגקוק קיפץ על המושב הקדמי והתרווח, מרגיש בבית בתוך הרכב הנוח של חברו הוותיק. יונגי במשך יותר מעשור נחשב לג'ונגקוק כאח גדול שני. הוא שומר ומגונן עליו אף על פי שהרבה יותר חלש, נמוך ורזה ממנו. "הוא התגעגע אלייך. אמר לי לקחת אותך אליו." עדכן האומגה, תוך כדי התניע את הריינג' רובר.