סיפור אהבה של ויקוק

פרק 26

נ.מ של גונקוק
נכנסתי לחדר שלי ושל טאהיונג אני הולך להעיר אותו הוא כבר ישן המון זמן והוא צריך לאכול ולשתות
פתחתי את דלת החדר ושמתי את המגש עם המרק והבקבוק מים על השולחן והלכתי לכיוון המיטה שלו
"טאהיונג" מלמלתי את שמו "טאהיונג תקום" הוספתי שוב מלטף את פניו
"עוד מעט אמא" מלמל ישנוני
"טאהיונגי זה אני, גונקוק. בבקשה תקום אתה צריך לאכול ולשתות ואני זקוק לך" אמרתי לוחש לאוזנו ואז ראיתי אותו פוקח לאט את עיניו
"קוקי", שמעתי אותו ממלמל בעייפות והוא ישר חיבק אותי לחיבוק חזק חיבקתי אותו חזרה וגם אחרי כמה דקות היא לא שחרר ויזה אותי
"אמ.. טאהיונגי שלא תבין לא נכון, אני מאוד אוהב להיות איתך ככה ואם זה היה אפשרי הייתי נשאר ככה כל היום אבל אמ אולי תעזוב אותי, אתה צריך לאכול" אמרתי לו
"לא רוצה" אמר בקול מתוק, מחזק את החיבוק עוד יותר
נאנחתי בחיוך, מחבק אותו עוד יותר
לבסוף הוא התנתק מהחיבוק להתיישב בנוח על המטכ
"הנה, קח תאכל" אמרתי לו כשנתתי לו את המגש
"תודה קוקי" אמר מחייך
"בתיאבון יפה שלי, אני אחזור עוד כמה דקות. אני הולך לבדוק שהם לא הרגו אחד את השני" אמרתי מחייך מנשק אותו במצח והוא גיחך והנהן
יצאתי מהחדר והלכתי לחדר המשחקים בפנימייה ושם ראיתי את גימין וקאי, ויונגי וגין עומדים על כיסאות מחזיקים אחד את השני בפחד ואת נאמגון רץ עם כף כף אחרי ג'וק
והם צורחים "אמאאא, נאמגון תהרוג אותו תהרוג אותו" אמרו מפוחדים
והוא הצליח והילדים הבניינים ירדו מהכיסאות
נאמגון לקח נייר ובא לזרוק את הגוק לפח
"לאא" הוסוק לפתע צעק "מה קרה?" יונגי שאל כשרץ אליו
"אל תזרוק אותו, אני רוצה לעשות לו הלוויה" אמר
"מה?" שאלנו פה אחד המומים מהרצון של הוסוק
"מה אתם רוצים, זה יצור חי" אמר מצביע על הגוק
"אמ הוסוק זה כבר לא יצור חי" אמרתי מתחיל לצחוק והאחרים גם צחקו והסכימו איתי
הוסוק רק הלך למטבח ולקחת כוס הרים את הגוק בעדינות להכניס אותו לבפנים
הלך לדלת המרפסת ועצר
"אני שונא אותכם" אמר עם דמעות בעיניים ורץ לבחוץ
הסתכלנו עליו בהלם ואז על כל אחד מאיתנו
"מה יש לו?" שאלתי את עצמי
"הוסוקי חכה לי" יונגי אמר ורץ אליו
"קרה משהו שאנחנו לא יודעים?" קאי שאל לפתע
"שיט פאק, אני לא מאמין. איך יכולתי לשכוח" שמענו את נאמגון אומר לעצמו
"נאמי מה קרה להוסוק?" גין שאל
"אני אסביר מאוחר יותר, אני הולך אליו" נאמגון אמר ורץ למרפסת

נ.מ של יונגי
"הוסוק" מלמלתי את שמו
"הוסוק" אני מצטער, בבקשה תבוא אליי איפה אתה?" הוספתי צועק ומחפש אותו
המשכתי לחפש עד שראיתי אותו חופר בור די עמוק כשסיים לחפור הוא לקח את הכוס עם הגוק והשליך אותו לתוך הבור
"אני מצטער, גוקי" שמעתי אותו אומר בכאב
"הלוואי שתנוח בשקט ושלווה" הוסיף עם דמעות
כשסיים לכסות את הבור הוא קם והסתובב וראה אותי
"הוסוקי" קראתי לו
"אל תקרא לי ככה" אמר פגוע
"אני באמת מצטער יפה שלי, אני לא חשבתי שזה יפגע בך" אמרתי מתקרב אליי
"למה? אתה לא מכיר אותי עד כדי כך טוב לדעת שפעם היה לי חבר ג'וק כשהייתי לבד וכל כך בודד, אה?" שאל
"כי אם אתה לא מכיר אותי טוב כל כך אז אולי כדאי שניפרד" הוסיף
"מה?!" אמרתי פוער את עיניי
"לא!, לא! בחיים לא. אין מצב, הוסוק אני מצטער בבקשה תסלח לי" אמרתי מתחיל לבכות כשהוסוק התיישב על הקורה נוגע בידו
"הוסוק" שמענו קול
"הוסוק בבקשה תראה את עצמך" שמענו את הקול פעם נוספת ואז ראינו את נאמגון והוא רץ להוסוק וחיבק אותו חזק
"הוסוק, אני מצטער" אמר
"בבקשה תסלח לי" הוסיף מנגב את הדמעות שלו
"הוסוק?" שאלתי מבולבל
"אתם צריכים לדבר, אני אשאיר אתכם לבד" נאמגון והנהנתי
"הוסוק בוא נדבר" אמרתי מתיישב לידו
"אני באמת מצטער" הוספתי
"תוכל לספר לי מה קרה?" שאלתי
והוא רק נאנח "כשהייתי קטן, מאז נמשכתי לגברים ותמיד הקניטו אותי, הרביצו לי, קיללו אותי והשפילו אותי.
לא היה לי אף חבר אחד או בן אדם לדבר איתו חוץ מנאמגון, אמא שלי נפטרה כשהייתי בגיל קטן ואבי נטש אותנו מיד אחרי שהיא נפטרה.
לא היה לנו אחים, יום אחד ראיתי שנכנס ג'וק לבית וראיתי שהוא לבד וגם אני הייתי באותו זמן, הייתי נורא בודד לנאמגון בקושי היה בבית כי הוא הלך לעבוד כדי לפרנס אותנו,
נאמגון לא היה שם כדי להרוג אותו אז החלטתי לקרוא לו גוקי ושהוא יהיה החבר שלי מעתה והלאה, ואז יום הוא מת ממישהו מהבניין שלנו שהרג אותו בעזרת כף כף והייתי בודד שוב" אמר לי כשהוסוק סיים את דבריו כאב לי עליו מאוד
"יפה שלי, אני כל כך מצטער על מקודם. אתה לא לבד אני מבטיח לך, יש לך את החברים שלנו ויש לך גם את נאמגון והכי חשוב יש לך אותי, הבן זוג שלך. אני אוהב אותך ואתה בחיים לא תהיה בודד שוב" אמרתי מקרב את מצחינו לנגיעה
"אני אוהב אותך. לא, אני מאוהב בך ואוי ואבוי להם, חסר לחיים של מי שישפיל אותך, ירביץ לך, יקלל אותך, או יקניט אותך. אני אתלה אותם מהצוואר, אף אחד לא נוגע במה ששלי" הוספתי מנגב את דמעותיו
"אני אוהב אותך כל כך" הוסוק אמר מנשק אותי
"גם אני, כל כך. עד השמיים ומעלה" אמרתי מגיב לנשיקה
"יאלה נחזור?" שאלתי כשהתנתקנו מהחיבוק והוא הנהן מנגב את דמעותיו
חזרנו לבסוף לפנימייה
"אתה רוצה להישאר פה עם כולם, או שנלך לחדר?" שאלתי אותו
"בוא נישאר פה, אני צריך לתת להם הסבר" ענה לי והנהנתי
"הוסוק, אתה בסדר עכשיו?" גין שאל כשהוא רץ אליו מחבק אותו בחוזקה
"כן, אני בסדר" הוא ענה לו
"אתה יודע איך הבהלת אותי?" שאל ג'ין מעוצבן
והוסוק חייך "סליחה אופה, אני לא אדאיג אותך יותר" אמר מחזיק בכתפיים
"טוב, אני הולך להתקשר לאמא שלי, אז נדבר עוד מעט" גונקוק אמר והלך
"גימיני בוא נצא לסיבוב" קאי אמר מסתכל על גימין "כן" ענה מחייך