פרק 5

165 10 1
                                    

נ.מ של גונקוק
"טאהיונג" צעקתי "אוף איפה אתה?" מלמלתי
הלכתי לכיוון מגרש הכדורגל, כשסתובבתי ראיתי את טאהיונג וגם את גין שעוזר לו ותומך בו שלא ייפול
"טאהיונג" צעקתי "ג..גונקוק? מה אתה עושה כאן? אתה צריך להיות בשיעור". אמר לי
"נראלך באמת שאני אלך ללמוד אחרי מה קרה, אחרי מה שהבן זונה הזה אמר לך?!" שאלתי, והוא לא ענה
"טוב, גין לך לכיתה בבקשה. "אני אלך עם טאהיונג למרפאה ואטפל בו, אני צריך לדבר איתו וגם ככה יש חומר חדש שיהיה בבגרות ומישהו יצטרך ללמד אותנו אותו בסדר? שאלתי
"בסדר", ענה גין והוריד את ידו בשביל להפסיק לתמוך בטאהיונג וישר עזרתי לו כשראיתי שעמד ליפול
"בבקשה תעזור לו" הוסיף גין בדאגה
"אל תדאג, הוא יהיה בסדר אני אעזור לו" אמרתי מנסה להרגיע מעט את גין
גין הנהן והלך לכיתה
הלכנו אני וטאהיונג למרפאה. נכנסתי והאחות אמרה לי שהיא צריכה ללכת לפגישה חשובה אז היא אמרה לי מה לעשות כדי לעזור בטאהיונג
הושבתי את טאה על מיטת המרפאה, לקחתי קרח והנחתי על הפנים שלו
"טאהיונג" אמרתי
"מה?" שאל והשפיל מעט את מבטו
הרמתי את פניו עם היד שלי ואמר לו: בחיים, אבל בחיים אל תשפיל את הפנים היפות שלך כשאני איתך ברור?" שאל בנועם כשהסתכלתי לתוך עיניו
"כ..כן" ענה לי
"טאהיונג, אני יכול לשאול למה לא הגנת על עצמך?" שאלתי בלחש
"אני לא יודע " הוא אמר
"מה אתה לא יודע?" שאלתי
"להגן על עצמי, אין לי ביטחון." אמר
"הוא תמיד היה מרביץ לי מאז שהתחלתי את הלימודים שלי פה, הוא פשוט אוהב להתעלל בי" הוסיף
"טאהיונג, אתה מרשה שאני אלמד אותך איך להגן על עצמך?" שאלתי
"א..אני לא יודע" עמר
"אני יכול לשאול אותך שאלה?" הוסיף
"כן בטח" עניתי
"למה התערבת במה שקרה?" שאל
"מה זאת אומרת, למה שאני לא יתערב? ראית את הפנים שלך ראית מה הוא עשה לך?"
"אני דואג לך ובגלל זה אני מתערב" הוספתי בזמן שהמשכתי לשים לו קרח על הפנים
"אאו" אמר
"סליחה, אבל אתה חייב לשים את זה שהנפיחות תרד" אמרתי
"קח תשתה מים" אמרתי בזמן שהושטתי לו את בקבוק המים
כשבדקתי לראות מה השעה בטלפון פתאום הרגשתי שהוא מחבק אותי
"תודה" אמר לי בחיוך אחרי ששתה מעט
"אין בעד מה אני תמיד כאן בשבילך" אמרתי בחיוך בזמן שחיבקתי אותו חזרה

נ.מ של גין
חזרתי לכיתה, לא מפסיק לחשוב על טאה ומה אם הוא לא ירגיש בנוח עם גונקוק.
המון מחשבות רצות בתוך הראש שלח
"אתה מוכן להתרכז ולענות לי על השאלה?" המורה צעק עלי
"כן סליחה" עניתי בחשש
"מה לימדתי השיעור הזה?" היא שאלה
"המורה אני מצטער אבל אני לא הקשבתי" עניתי
"שיעור הבא יש לך בוחן על מה שלימדתי" הוא אמר והמשיך ללמד
"גין הכל בסדר?" שאל אותי נאמגון בדאגה
"כן הכל בסדר אני פשוט טרוד בגלל טאהיונג" אמרתי בלחש
"גין ונאמגון, שניכם נשארים היום בריתוק" צעק המורה
"אוףף" מלמלתי
אני ממש לא הקשתי לשיעור הייתי טרוד לגבי טאהיונג אני לא יכול לדעת שהוא לא בסדר

*צלצול ההפסקה*
"נאמגון אתה יכול לבוא איתי למרפאה, לראות מה על טאהיונג?"
"כן ברור שאני אבוא" אמר "כולנו נבוא" הוסיף גימין
נכנסנו למרפאה וראינו שטאהיונג וגונקוק מתחבקים
כשטאהיונג ראה אותנו הוא ישר ניתק את החיבוק
"או היי חבר'ה מה קורה?" שאל
"טאהיונג אתה בסדר?" גימין שאל ודאגה הייתה בקולו
"בסדר יותר טוב הודות לגונקוק" אמר בחיוך
"תודה שעזרת לו" אמרתי וחיבקתי את גונקוק
"ברור" הוא ענה
"בואו נלך לאכול בקפיטריה אתם רוצים?" שאל נאמגון
כן כן בואו נלך, טאהיונג אתה גם צריך לאכול אחרי מה שקרה" אמר גונקוק
"מה, אבל.. אוקי" אמרתי כשראיתי את פרצופו של גין

סיפור אהבה של ויקוקWhere stories live. Discover now