סיפור אהבה של ויקוק

פרק 14

לפני הפרק!
סליחה על שאני מבלבלת אותכן, אבל חשבתי קצת וזה היה נראה לי הכי הגיוני ומתאים. אני משנה את הדמויות בסיטואציית החטיפה, אז עכשיו אבא של טאהיונג הוא החוטף והוא חוטף את גונקוק
ועוד פעם סליחה מראש!🙏
תהנו מהסיפור
ועכשיו לפרק:

נ.מ של נאמגון
יצאנו לפארק כל החבורה וגימין וטאהיונג הלכנו לשחק במתקנים
הוסוק הציע לשחק משחק שאלות שנכיר אחד את השני יותר טוב וכולנו התלהבנו מהרעיון והסכמנו
יצאנו לחפש את טאהיונג וגימין
"טאהיונג" צעקתי ואף אחד לא ענה רק אנחנו היינו בפארק
לפתע הסתובבתי ואז ראיתי את גימין "גימין?" שאלתי מופתע
"רגע, איפה טאהיונג? הוא היה איתך" גונקוק אמר לחוץ
נכון הוא היה איתי,הלכנו לשחק במתקנים ואז הסתובבתי אליו כדי לומר לו משהו והוא פשוט נעלם, התחלתי לחפש אותו ולא מצאתי אבל עכשיו פגשתי אותכם"
"טוב בואו נתפצל ונחפש" הצעתי וכולם התפצלו וחיפשו את טאהיונג
בסוף מצאתי את טאהיונג, הוא היה עם דמעות "טאהיונג? למה אתה בוכה?" שאלתי
"כי אני לא ראיתי אתכם ופחדתי קצת" ענה מייבב
"אל תדאג הכל בסדר עכשיו, בוא נחזור לאחרים" אמרתי מרגיע אותו והוא הנהן
חזרנו למקום שבו בענו להיפגש אחרי החיפוש אחרי טאהיונג
כולם חזרו חוץ מגונקוק
"נ..נאמגון? איפה גונקוק?" שאלתי דואג
"כולנו התפצלנו כדי לחפש אותך וגונקוק עדיין לא חזר" גימין אמר ונאמגון הנהן
"אבל האמת שאני חושב ששמעתי צעקה" הוסיף
"מה, איזה צעקה?" שאלתי מבולבל
"צעקה קטנה כזאת של הצילו, ואני חושב שאני יודע למי שייך הצעקה הזאת" ענה
"למי?" שאלתי
"לגונקוק" ענה
"מהה? גונקוק?! זאת אומרת שחטפו אותו?" שאלתי בהול
"אני לא רוצה להבהיל אותך אבל אני חושש שכן" אמר בדאגה
"אני לא מאמין" אמרתי לעצמי "גונקוק" מלמלתי ודמעות זלגו על עיני
"טאהיונג" שמעתי את הקול של גונקוק
"אני עדיין יכול לשמוע את הקול שלו גם כשהוא לא כאן" חשבתי לעצמי
"טאהיונג" עוד פעם שמעתי את הקול ממלמל
"רגע, זה לא הגיוני שאני אשמע את הקול פעמיים" אמרתי לעצמי והסתובבתי במהירות
ראיתי שם את גונקוק ודמעות על פניו.
"גונקוק" מלמלתי בלחש ושנינו רצנו אחד על השני כשדמעות על פנינו
"טאהיונג, יפה שלי איפה היית, קרה לך משהו?" שאל בדאגה כשדמעות עליי
"כן אני בסדר, אני מצטער שהתרחקתי" אמרתי והוא חיבק אותי
"למה אתה בוכה?" שאל
"אמממ.. גימין אמר לי שהוא שמע צעקה ממך וסוג של פחדתי שנחטפת" עניתי מצחקק במבוכה
וכתגובה הוא גיחך
"ולמה אתה בוכה?" שאלתי מודאג
"אמממ.. אה זה סתם, כשלא מצאנו אותך התפצלנו ופחדתי שאאבד אותך" מלמל
"זה בסדר, אתה לא צריך לבכות מזה הכל טוב מצאת אותי עכשיו" עניתי בחיוך
"טוב בוא נחזור לפנימיה, אני חושב שמיצינו פה את העניין" הוסיף ואני הנהנתי

נ.מ של גין
חזרנו לפנימיה כולנו אחרי שמצאנו את טאהיונג
"כל כך דאגתי, פעם אחרונה שאתה מתרחק ככה הבנת?!" צעקתי על טאהיונג
"כן, אני מצטער" מלמל
"אני צריך לדבר איתך" עניתי בלחש לטאהיונג והוא הנהן
"קוקי אני הולך לדבר עכשיו עם גין, אני תכף בא" טאהיונג אמר לגונקוק והוא הנהן
"אה רגע, תקשיב היום אני ואתה הולכים לדייט ואני מארגן אותו אז מיד אחרי שאתה מסיים לדבר עם גין תתארגן" גונקוק אמר לי בחיוך "אין בעיה, אני אהיה מוכן" עניתי בחיוך
אחח אני מת עלייך" אמר בחיוך ונישק את שפתיי נשיקה קצרה והלך ואני הסמקתי
הלכנו אני וטאהיונג לחדר שלי והתחלנו לדבר
"מה קורה?" שאל
"קשה לי" מלמלתי
"גיני, מה קרה?" שאל בדאגה
"קורה לי מלא דברים" אמרתי באנחה
"טוב, אז בוא תסביר לי אחד אחד. מה הדבר הראשון?" שאל
"נאמגון" מלמלתי
"מה איתו?" שאל בבילבול
"אני חושב שיש לי רגשות כלפיו" עניתי
"מה, באמת?" שאל מתרגש
"כן" מלמלתי
"נו ו..? זה אמור להיות דבר טוב לא?" שאל לא מבין
"נכון, אבל אני מפחד לפגוע בו" אמרתי
"הוא יודע מזה?" שאל
"כן" עניתי
"ומה הוא אמר?" שאל פעם נוספת
"הוא אומר שהוא אוהב אותי גם" עניתי מסמיק מעט
"אז אתם ביחד עכשיו?" שאל
"אני לא יודע, אני מפחד לפגוע בו ושהוא יעזוב כמו האחרים" עניתי משפיל את ראשי כשדמעה זולגת מעיני
"גיני, כמה זמן עבר מהחבר האחרון שהיה לך?" שאל
"6 שנים אני חושב" עניתי
"ואתה לא חושב שזה מספיק זמן כדי לעבור הלאה?" שאל
"אני יודע שנפגעת ואני יודע מה שעברת אבל אני חושב שאתה צריך לתת לנאמגון הזדמנות, אתה אוהב אותו וגם הוא אוהב אותך אז תהיו ביחד, אין שום דבר שמפריד בינכם" אמר והדברים שאמר שכנעו אותי
עבר המון זמן ואני באמת צריך לתת למה שיש ביני לבין נאמגון הזדמנות
"אתה צודק, אני צריך לתת לזה הזדמנות"
"תודה טאהיונגי" הוספתי בחיוך
"אין בעד מה" ענה מחייך
"טוב, מה איתך? תגיד לאן נעלמת לנו בפארק אה, אתה יודע כמה דאגתי?" אמרתי רציני
"אני באמת מצטער" מלמל
"התרחקתי כנראה יותר מידי" ענה והשפיל את ראשו
"היי היי קצת כבוד, זה בסדר רק אל תגרום לי לדאוג ככה יותר" אמרתי
"תודה" אמר בחיוך וחיבק אותי "אין בעד מה יפה שלי עניתי בחיוך מחבק אותו