נ.מ של טאהיונג
הלכתי למחוץ לפנימיה, לא רציתי לראות יותר את גונקוק בחיים
הוא שבר לי את הלב
גונקוק נפרד ממני, הוא שיקר לי כל הזמן שהוא אוהב אותי ואני יכול להבין אותו
"מי יאהב אותי בכלל? מי יאהב מישהו שמן כמוני?" אמרתי לעצמי בוכה
"אף אחד לא יאהב אותי ואוהב אותי" מלמלתי
ראיתי שעל הצג רשום מארי אחותי הקטנה אבל זה לא יכול להיות "זה ממש מוזר" מלמלתי לעצמי בדאגה ועניתי
ט-"הלו?"
מ-"טאהיונג"
ט-"מארי?" שאלתי בתדהמה "זאת את?"
מ-"כ..כן, טאהיונג אתה חייב לבוא ולקחת אותי איתך, אני לא מסוגלת להיות פה יותר"
ט-"את בסדר?" שאלתי מודאג
מ-"טאהיונג, אתה יודע כבר שאני גדולה נכון?"
ט-"כן ברור, אבל יפה שלי למה זה קשור?" שאלתי
מ- הוא סיפר לי איך נכנסים להיריון ואת כל הנושא הזה, והוא גם, ה..הוא" מלמלה בבכי
ט-"הוא מה? מארי הוא מה?!" צעקתי
מ-"הוא אנס אותי" מלמלה במהירות בבכי
ט-"מה?!" צעקתי בחוזקה ודמעות על פניי
מ-"אני לא מאמין, יפה שלי אני כל כך מצטער שאני לא בא לקחת אותך, הכל בגללי, אני כל כך מצטער" מלמלתי בבכי
מ-"לא טאהיונג, זה לא בגללך" אמרה
ט-"זה כן בגללי, אל תדאגי אני היום אדבר עם גין ונתכנן תוכנית להוציא אותך משם, תחזיקי מעמד ותשמרי על עצמך" מלמלתי
מ-"ב..בסדר" אמרה
ט-"ביי יפה שלי, אני מצטער" אמרתי
מ-"ביי טאהטאה" ענתה
נ.מ של נאמגון
"נאמגון איפה אתה?" קול חזק שאל אותי
"גיני? גיני אני כאן, מה קורה?" שאלתי כשאני יושב בחדר והוא לא ענה הוא בלע את רוקו ואמר "אני רוצה לתת לזה הזדמנות" אמר מסתכל לתוך עיני
"למה?" שאלתי בבילבול
"למה שקורה בינינו" מלמל במבוכה
"באמת?" שאלתי מחייך
"כ..כן" אמר מחייך במבוכה
"יא אני לא מאמין, תודה גיני שלי" אמרתי מחבק אותו
כשהתנתקתי ממנו הסתכלתי עליו "אתה כל כך יפה" מלמלתי
"באמת?" שאל
"אתה לא יודע אפילו כמה" עניתי
"אני יכול לשאול למה דיברת בקור אל טאהיונג אתמול? הוספתי
"אמ.. אני לפעמים נמצא בדיכאון" מלמל
"מה?" שאלתי בהלם
"מה קרה שאתה בדיכאון גיני שלי?" שאלתי
"אחרי כל מה שקרה עם המשפחה שלי" אמר ודמעה זלגה על פנייו
"אוו גיני" אמרתי מחבק אותו חזק
"אני כל כך מאשים את עצמי שלא הייתי איתם שם" מלמל
"גין זה ממש לא אשמתך, אמא שלך הצילה אותך והדבר שטאהיונג גיי זה הציל אותו ולגבי מארי אנחנו הולכים להציל אותה" אמרתי
"הם בכל זאת סבלו ומארי עדיין סובלת" אמר
"גין, אנחנו נציל אותה אני מבטיח לך
"אולי תפסיק להבטיח לי דברים שלא באמת יתקיימו?" מלמל בכעס והתנתק מהחיבוק
"גיני, בבקשה אני לא אוהב לראות אותך ככה, תפסיק להתייסר זו לא אשמתך, אני בטוח שיהיה טוב ושנציל אותה" אמרתי
"אני מצטער, אני פשוט לא מסוגל" מלמל בבכי
"גיני, הי אל תדאג יהיה בסדר" אמרתי מנגב את דמעותיו
"גין!" שמענו צעקה "גין!" צעקה שנייה נשמעה הסתובבנו וראינו את טאהיונג רץ אלינו עם עיניים נפוחות מבכי
"טאהיונג, מה קרה?" גין שאל וחיבק אותו
"מארי" מלמל טאהיונג
"מה איתה?" שאל גין בלחץ
"ה..הוא אנס אותה" אמר טאהיונג בבכי
"מה?!" גין צעק כשעוד פרצופו נרטב מדמעות
"אני לא מסוגל יותר, אנחנו הולכים להציל אותה" מלמל גין מנגב את הדמעות
"צריך לתכנן תוכנית" אמר טאהיונג
"אני חושב פשוט שצריך לדלוח את המשטרה לבית שיתפסו אותו ומארי תבוא איתנו וזהו" עניתי
"גין, זה לא כזה פשוט" אמר
"אני מצטער שאני אומר לך את זה, אבל אתה לא יודע למה הוא מסוגל, באמת" ענה
"הוא יותר מידי חכם" הוסיף
"אז צריך לתכנן תוכנית, אבל עם המשטרה. אנחנו הולכים להתלונן" מלמל
וטאהיונג הנהן
"אתה איתנו בזה?" גין שאל אותי
"ברור גיני, תמיד" אמרתי והוא חייך מעט כתודה
YOU ARE READING
סיפור אהבה של ויקוק
Romanceטאהיונג בן 17 וחצי, הוא לומד בבית ספר בפנימיה והיה לו עבר קשה מאוד בגלל אביו. אימו נפטרה ועכשיו הוא נמצא לבד בעולם חוץ מאחותו הקטנה ואחיו הגדול ויש לו יחסית חיים די טובים מאשר מה שהיה לו בעבר אך מה קורה כאשר מישהו חדש נכנס לתמונה? אם כל הדברים שקורי...
