פרק 24

102 8 3
                                    

נ.מ של טאהיונג
ירדנו לאכול ארוחת בוקר לאחר שהתארגנו
לקחתי מגש עם האוכל וישבתי ליד גונקוק והאחרים והתחלנו לאכול
באתי לומר משהו אך המנהל לפתע נכנס לחדר אוכל.
"בוקר טוב חברים, אני מקווה שישנתם טוב יש לי משהו להודיע לכם" אמר
"היום לא הולך להיות לכם לימודים מכיוון שיש בבית הספר פגישה פדגוגית, יש לכם היום חופש אז אתם יכולים להישאר כאן בפנימיה או אם בא לכם אתם יכולים לצאת ולעשות קצת כיף רק להודיע לי לפני לאן אתם הולכים ומתי, יום טוב לכם"
הוסיף וכשסיים את דבריו יצא מחדר האוכל
"מעולה בואו נעשה משהו יחד" גונקוק אמר לפתע
"מה נעשה?" שאל יונגי
"נראה סרט" נאמגון הציע
"דווקא זורם" קאי אמר
"כן בואו נראה סרט היום" גין אמר
"עם פופקורן" אמר גימין "ושתייה" הוסיף עם חיוך גדול
וצחקקנו מהאמירות שלו
"נראה יותר מאוחר, אני צריך ללכת לאיפשהו" אמרתי מכניס את כפית האוכל לפי
"לאיפה?" גונקוק שאל מבולבל
"ל..לאיפשהו לא משנה איפה, אני כבר אדבר איתך כשאחזור" אמרתי ממשיך לאכול
"אוקי, אני סומך עליך תשמור על עצמך יפה שלי" אמר מנשק אותי בלחי והסמקתי
מיד אחרי שסיימתי לאכול הלכתי לחכות לאוטובוס כשעליתי על האוטובוס עליתי על קו 101 והגעתי לבית הכלא
"בהצלחה לי" מלמלתי באנחה כשראיתי מולי את הכתוביות הגדולות ופתח של בית הכלא השמור ביותר
התקרבתי עוד יותר ולבסוף החלטתי לדפוק על הדלת
דפקתי ואז היא נפתחה
"שלום לך, אתה צריך משהו?" השומר שאל כשפתח את הדלת
"אה כן, יש לי פגישה משהו" אמרתי
"עם מי?" שאל
"קים. פטריק קים" מלמלתי אחרי כמה שניות של מחשבה והוא הנהן
נכנסנו והגענו למקום שבו תמיד נפגשים עם פושעים
"הופה, שלום לך" אמר אבי בלעג מחייך
"מה אתה עושה כאן?" שאל מוריד את החיוך
"באתי להזהיר אותך" מלמלתי והוא התחיל לצחוק
"להזהיר אותי? ממה?" שאל עדיין מגחך
"שלא תפגע בגונקוק ולא באף אחד שאני קרוב אליו" הוספתי והוא התחיל לצחוק שיב פעם חזק יותר
"אני חושב שאתה קצת מתבלבל,.אני זה שאמור להזהיר אותך שאני אפגע בו" אמר עדיין צוחק
לפתע תפסתי את צאוורון חולצתו והעפתי אותו לקיר של החדר
"אם תפגע עוד פעם בגונקוק עוד פעם אחת או במישהו אחר שאני אוהב, אני נשבע לך שאני אמרר לך את החיים!" אמרתי עצבני
"אתה כזה חמוד שאתה מנסה לאיים" אמר מצחקק
לפתע הוא החליף את המושכות והוא העיף אותי לקיר ושחרר אותי ממנו
"טאהיונגי" מלמל את שמי והלך לשולחן מולינו
על השולחן מולינו היה בקבוק קטן "אתה יודע מה זה?" שאל כשהרים את הבקבוק
"זה משהו שאני רוצה שתשתה כשתחזור לפנימיה ותראה את הסרט עם חברים שלך" הוסיף
"למה שאני אשתה את זה? איך אני יודע שלא שמת בפנים שום דבר שיגרום לי למות או משהו?" שאלתי אותו יודע טוב מאוד את כוונותיו
"בחייך טאהיונג, אני אבא שלך אני בחיים לא יעשה דבר כזה אתה יודע את זה נכון?" שאל מחייך
"אה ואם אתה לא תשתה את זה אני יהרוג את גונקוק, גין ומארי" אמר
"אתה באמת חושב שהעוזרים שלי נתפסו? יש לי עוד מלא צלפים ברחבי הארץ, תאמין לי שאתה לא רוצה לנסות אותי" הוסיף צוחק
"א..איך?" שאלתי בולע את רוקי
"אז טאהיונגי, מה אתה בוחר? שגונקוק ימות או שתשתה את זה בזמן הסרט?" שאל מחייך
בלעתי את רוקי וידי כבר קמוצים לאגרופים
"נו אני מאבד זמן, יש לי דברים יותר מעניינים לעשות מאשר לעמוד פה מולך" אמר מסתכל עלי בתיעוב
"אני אשתה את זה" אמרתי לפתע
"מעולה, תשים לך 3 טיפות בכוס עם מיץ" צחק מעט והגיש לי את הבקבוק
"תסתיר אותו היטב, שלא יראו" הוסיף
לבסוף חזרתי לפנימיה חושב על מה שאבי אמר לי
"חזרתי" מלמלתי נכנס לחדר
"טאהיונגי, היה בסדר? איפה היית?" גונקוק שאל כשראה אותי יושב על המיטה
"אני בסדר" מלמלתי
בואו נלך לראות סרט" הוספתי והוא הנהן חושד מעט בהתנהגות שלי

סיפור אהבה של ויקוקWhere stories live. Discover now