סיפור אהבה של ויקוק

פרק 13

נ.מ של הוסוק
אחרי שגונקוק הציל את טאהיונג מצ'אן הלכנו לבית הספר ולמדנו
בסוף היום חזרנו כולנו לפנימיה ושמעתי את השיחה בין נאמגון לטאהיונג
"אתה בסדר?" טאהיונג שאל את נאמגון
"כן טאה אני בסדר, אל תדאג" אמר בחיוך
"אני מצטער" הוא ענה וגונקוק שהיה בטלפון הסתובב מיד והרים את ראשו
"איזה מוזר" מלמלתי לעצמי בחשדנות
"אין לך על מה, זה הכל בגלל צ'אן ולא בגללך" הסביר נאמגון
"אבל הוא רצה לדבר איתי ובגללי הוא הרביץ לך" אמר משפיל את ראשו
"ממש לא טאהיונג, הוא הרביץ לי כי הוא בריון וזה ממש לא בגללך" אמר נאמגון
"נכון, טאה הוא צודק, אל תאשים את עצמך כי זה ממש לא אשמתך" גונקוק אמר כשהתקרב אליהם
"אתה בסדר אחרי מה שקרה?" הוסיף שאלה בדאגה
"כן, אני בסדר תודה שעזרת לי קוקי" אמר לי בחיוך
"ברור, אני תמיד יעשה את זה" עניתי בחיוך והוא הסמיק מעט
"רגע, הוא קרא לו קוקי? הוא הסמיק בגללו? משהו מוזר קורה כאן. הם מתנהגים כאילו הם יחד" חשבתי לעצמי
"תגידו חברים, בא לכם ללכת לפארק?" שאל פתאום טאהיונג
"זה דווקא רעיון נחמד" אמר נאמגון
"נכון בואו נלך, זה יכול להיות ממש כיף" עניתי וגונקוק הנהן
כולנו הסכמנו ולאחר שהתארגנו יצאנו לפארק
נסענו באוטובוס והגענו לפארק
"אני הולך למתקנים" טאהיונג אמר מתלהב
ראיתי שגונקוק גיחך מההתנהגות החמודה שלו
"אל תתרחק, אני לא רוצה לאבד אותך זה מקום מאוד גדול" אמר לו וטאהיונג הנהן ורץ למתקנים
אני התיישבתי על הספסל ונאמגון, גין, יונגי, קאי, וגונקוק ישבו לידי
"תגיד גונקוק, משהו קורה בינך לבין טאהיונג?" שאלתי וראיתי שהוא בלע את רוקו
"ל..לא, אני לא יכול לדבר על זה" מלמל לחוץ והנהנתי בהבנה אבל גם בחשדנות
"טוב אז, חשבתי קצת והבנתי שאנחנו עדיין לא מכירים אחד את השני כמו שצריך
בואו נעשה משחק, עכשיו שאנחנו בפארק זה הדמנות מצוינת להכיר יותר טוב" אמרתי מחייך והם דווקא התלהבו והסכימו
"בוא נקרא לטאהיונג וגימין" גונקוק אמר
"טאהיונג" צעקנו אני וגונקוק. אין קול ואין עונה "טאהיונג" צעקנו פעם שנייה
ועוד פעם אין קול ואין עונה "ג..גונקוק" אמר קול מתנשף הסתובבנו וראינו את גימין
"גימין? איפה טאהיונג? הוא היה איתך" גונקוק שאל בלחץ
"הוא ואני הלכנו למתקנים ואז כשבאתי לקרוא לו פתאום הוא לא היה שם" אמר מודאג
"שיט אני מקווה שלא קרה לו כלום" מלמל מודאג
"אל תדאג גונקוק, יהיה בסדר. בואו נחפש אותו" אמרתי

נ.מ של גונקוק
"המקום הזה ענק, אנחנו בחיים לא נמצא אותו" אמרתי מודאג
"אנחנו נמצא אותו גונקוק, אל תדאג" אמר גין
"טוב אין לנו סיכוי אם לא נתפצל, שכל אחד יחפש במקום אחר של הפארק וניפגש כאן" גין ענה בנחישות וכולנו הנהנו
התפצלנו כולנו ואני הלכתי לכיוון השני לחפש את טאהיונג. אחרי כמה דקות שחיפשתי אותו ולא מצאתי, 
שמעתי קול לא מוכר "שלום ילד" מלמל הקול
הסתובבתי וראיתי מישהו עם מסכה שחורה, כובע שחור, בגדים שחורים, והיה לו גם רובה.
הוא התקרב אליי והתחלתי קצת להילחץ וללכת אחורה עד שנתקעתי בקיר
הוא התקרב אליי עד שכבר הרגשתי את נשימותיו עלי, וכבר לא יכולתי להשתחרר וללכת הוא סגר מעלי.
הוא הוציא מכיסו בד והסתכל עלי מחייך הסתכלתי עליו מבולבל ואז פתאום הוא לקח את הבד והכניס לי לתוך הפה. ניסיתי להתנגד ולצעוק הצלחתי לצעוק "הצילו" אבל ידעתי שזה לא יעזור ותוך כמה שניות התעלפתי
התעוררתי במקום חשוך וריק, הייתי קשור לכיסא בחבל ברגליים ובידיים
"מה זה, איפה אני?" חשבתי לעצמי
"הו התעוררת" אמר אותו קול שהיה לי מוכר
"מה זה, מי אתה מה אתה רוצה ממני?" שאלתי ופחד נשמע בקולי
"אני האבא של הבן זוג שלך" אמר בחיוך מזלזל
"מ..מה? ט..טאהיונג?" שאלתי המום
"כן" ענה
"ומה אתה רוצה ממני?" שאלתי בחוצפה
"אתה חוצפן, אני אוהב חוצפנים" אמר בחיוך מלקק את שפתיו
"אני יודע על הזוגיות שלכם, ואני דורש ממך להיפרד ממנו" הוסיף
"מהה?! בחיים לא" אמרתי המום
"אם אתה לא תיפרד מטאהיונג אני יפגע בו" אמר באכזריות
"איך אתה מסוגל? הוא פאקינג הבן שלך" אמרתי מזועזע
"קודם כל דבר יפה" צעק מעט
"זה נכון שהוא הבן שלי, ודווקא בגלל שהוא הבן שלי אני יכול לעשות את זה" אמר בסוף בלחש
"אז אתה תיפרד ממנו?" הוסיף בשאלה
"למה כל כך אכפת לך ממנו עכשיו?" שאלתי עצבני
"בוא אני אסביר לך, אז יש שלושה דברים שאני לא סובל ואחד מהם זה שהבן שלי יהיה גיי
"מה אכפת לך שהוא יוצא עם בן? הוא מאושר איתי אתה לא רוצה לראות אותו מאושר?" שאלתי
"אני יודע מה עושה אותו מאושר ואתה רק מרחיק אותו מזה" מלמל
"די כבר, תשחרר אותי" אמרתי בכעס
"אני אשחרר אותך אם עד סוף היום אתה תיפרד ממנו" אמר
"אני לא מסוגל, אני לא יודע איך" אמרתי
"בבקשה אל תגרום לי לעשות את זה, כל דבר רק לא זה" אמרתי ודמעות זולגות על פניי
"פשוט מאוד. אני משחרר אותך, אתה לא הולך לומר מילה על זה שפגשת אותי ואתה הולך להיפרד מגונקוק עד סוף היום אחרת אני אפגע בו. אם אתה לא יודע איך פשוט תגיד שאתה לא אוהב אותו וששיקרת לו לגבי הרגשות שלך כלפיו" אמר
"אבל שנינו יודעים בוודאות שזה לא נכון" אמרתי בצעקה
"זה לא משנה אם זה נכון או לא נכון גונקוק, אתה הולך לומר לו את זה אחרת כמו שכבר אמרתי אני יפגע בו ולא רק בו, גם באח שלו גין ובחבר הכי טוב שלו גימין ובכל החברים האחרים שלכם שבחבורה בפנימיה" אמר מחייך חיוך אכזרי
"אין מצב, אני לא פוגע בבנאדם שאני אוהב" אמרתי מעוצבן
"אוקי" אמר
הוא לקח את הטלפון שלו והתקשר ושם על רמקול
אבא של טאהיונג: הלו..?
צלף של טאהיונג: הלו.. כן אדוני מה ברצונך?
אבא של טאהיונג: אתם בפנימיה שלו?
צלף של טאהיונג: כן, הוא מולינו
"רגע מה, לא! צעקתי
אבא של טאהיונג: מעולה, תכוונו על טאהיונג ותירו
"לאא! לא בבקשה לא, אני מתחנן, אני אעשה את זה רק אל תפגע בו" אמרתי בוכה
אבא של טאהיונג: חכו, אל תירו
"אתה מבטיח שתיפרד ממנו עד סוף היום?" שאל
"כן" עניתי "אני מבטיח, רק אל תפגע בו בבקשה" אמרתי עם דמעות
"החלטה נבונה ידידי היקר" אמר מזלזל
אבא של טאהיונג: אל תירו, תחזרו לבית אני כבר אתן לכם שם את המשימה הבאה
*ניתוק*
הוא התקרב אלי ונגע בחבלים כדי לשחרר אותי אך הוא לא עשה זאת הוא רק הסתכל עלי ושאל "אני משחרר אותך עכשיו ואתה נפרד ממנו עד סוף היום, אל תנסה אותי גונקוק, תאמין לי שאני יודע עלייך ועל המשפחה שלך והחברים הכל ויש לי קשרים אם אני רוצה לפגוע במישהו זה קורה."
הוא שיחרר אותי לאחר שסיים לדבר ושלח אותי לפארק בו הוא חטף אותי

היושש
הפרק די מעניין הפעם, מבחינתי כאילו. מה דעתכן, מה גונקוק יעשה?😮🤔
אם אהבתן את הפרק אשמח לתגובה💬 והצבעה👍
ביושש